סגור

עניין חיוב האבל להיות שרוי בעצב בזמן השבעה

כבוד הרב שלום וברכה,

למדתי ואני לומד על התייחסות היהדות בנוגע לחיים ומוות ועלו בי שאלות מהותית.

הואיל ויש עולם הבא וכי הנשמה נצחית ועתידה לחזור לעולם הזה בתחיית המתים (למי שזכה וכו')

והואיל ויש שכר ועונש ואדם שהקפיד כל חייו על שמירת מצוות וכד' סביר שעתידו בעולם האמת הוא טוב

והואיל והנשמה כשנפטרת מהגוף היא למעשה נולדה מחדש לעולם אחר (ובתקווה מתקבלת בשמחה שם)

למה אם כן צריך להיות עצובים בזמן שבן אדם נפטר, אלא אדרבא, למה לא להיות שמח שהרי הוא הולך למקום שכולו טוב?

למה לא ניתן להתייחס לכך בצורה פשוטה וטבעית ולקבל את זה כחלק מתהליך שקורה בעולם הגשמי כמו שיש תהליכים אחרים שקורים בעולם הגשמי (למשל 4 עונות השנה, מחזוריות החיים של חרקים וכד')

חשבתי בעצמי על תשובות לשאלות האלה אבל אף אחת מהן לא מספקת אותי לגמרי כי לכל אחת מהתשובות יש עדין פתרון מנחם שקשור בהשארות הנפש או תחיית המתים:

1) עצובים כי אולי האדם לא הספיק לעשות את תפקידו ואלו היה נשאר, כנראה היה משתלם יותר בעולם הזה

2)נפרדים כפרידה עד הפעם הבאה שנפגשים (בתקווה שיזכה להפגש איפה שהוא בין שמים לארץ כולל שמים וארץ).

3) עצובים כי הבן אדם היה גדול ועשה המון דברים טובים ואין לדעת אם יהיה עוד אחד כמוהו לפחות באותו דור

תודה רבה!

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום וברכה

אמנם לנפטר יש שמחה גדולה (אם הוא התנהג כראוי בעוה"ז), אבל הצער הוא מצידנו שאנחנו הפסדנו אדם גדול שיכול היה להדריך ולעזור לנו בעולם הזה, ועל כך אנו בוכים. (עיין תורת האדם לרמב"ן).

בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

התשובה התקבלה מרבני מכון התורה והארץ, שאלות בנושאי מצוות התלויות בארץ
יב בכסלו התשפ
,
10 בדצמבר, 2019
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נרקיס. צילום: מורן קריב

נרקיס חזרה לבית הדין הרבני: "הדמעות יצאו ממני בלי שליטה"

קרא עוד