סירוס

בס"ד

שלום רב,

צריך להתבונן בשני הפסוקים יחד - פסוקים כד - כה: "ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לד' ובארצכם לא תעשו. ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם".

פסוק כד קובע תחילה שזכר מסורס הוא מום שאוסר הקרבתו. הפסוק חותם באיסור לסרס: 'בארצכם לא תעשו'.

המדרש מבין שחציו השני של פסוק כה ממשיך את פסוק כד. המילה "משחתם" מכוונת למום שיוצר השחתה של הפריון. כאן מדובר על השחתה פנימית - שלא ניכרת כלפי חוץ. פגיעה באברי ההולדה של הנקבה. זו דעת תנא קמא:

מנין שהנקבות בסירוס? תלמוד לומר "כי משחתם בהם מום בם".

רבי יהודה חולק עליו: ר' יהודה אומר, "בהם"-- אין נקבות בסירוס. ר' יהודה לומד מ"בהם" למעט נקבות.

איסור ההשחתה הוא רק "בהם", דהיינו רק במומים שבגלוי הנזכרים בפסוקים הקודמים לעניין איסור הקרבה. הצורך במיעוט הוא כדי שלא נחשוב שהמשפט "ובארצכם לא תעשו" מרבה איסור סירוס גם באיברים שאינם בגלוי. אין איסור סירוס אלא באברים גלויים - אברי הזכר. לכן אין איסור סירוס בנקבה.

עיין דיון ארוך ומפורט: http://asif.co.il/?wpfb_dl=7888

בתפילה שנזכה בעז"ה לבניין בית המקדש ולחידוש העבודה במהרה בימינו.