סגולת קריאת פרשת המן

שלום רב.

הפוסקים כתבו שבתלמוד הירושלמי במסכת ברכות מופיע המנהג לאמירת פרשת המן בכל יום אמנם כבר העיר הערוך השולחן שלא מצינו זאת בירושלמי שבידינו.

וכן הוא בסדר המעמדות היו קוראין את פרשת המן ורבינו הטור כתב בסימן א שנוהגים לומר פרשת המן והסביר מרן הבית יוסף "ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה".

וכתב בסדר היום - בסדר ברכות השחר :

"ואחר כך יקרא פרשת המן על סדר בנחת ובטעמים, ויתפלל ויתחנן יזמין פרנסה לכל כלל עמו ישראל ופרנסתו ופרנסת בני ביתו בכללם, בנחת ולא בצער, בכבוד ולא בבזוי, בהיתר ולא באיסור, שיוכלו לעבוד עבודתו וללמוד תורתו בלי טרדה ומחשבה, כמו שזימן לאבותינו מן במדבר בארץ ערבה וציה ועסקו בתורתו, ככתוב בתורתך ויאמר ה' וגו'. ואם היא שגורה על לשונו יכול לאמרה על פה כדרך שאנו קורין קריאת שמע וכיוצא בו" ואמנם רבינו האר"י ז"ל אמר ככתוב בשער הכוונות שאין לומר היום את עשרת הדברות מפני שביטלו אמירתה וכן נראה לכאורה גם לגבי פרשת המן.

וכן כתב רבינו בחיי בפרשת בשלח : "וקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבא לעולם לידי חסרון מזונות." ורבי צדוק הכהן מלובלין כתב שיש שייכות מיוחדת לפרשת המן כאשר קוראים את פרשת בשלח שהיא מעניני דיומא.

ומפורסם בשם רבי מנחם מנדל מרמינוב שיש סגולה לומר פרשה זו ביום השלישי שלפני קריאת פרשת בשלח .

וחשוב לציין שפרשת המן מלמדת אותנו שעם חיוב ההשתדלות לפרנסה טובה צריך לדעת ולהאמין שפרנסתנו ומזונותינו מהשם יתברך כי הוא הזן ומפרנס לכל . חשוב לציין שיש הלכה שבכל יום חייב אדם להתפלל על מזונותיו ומזונות בני ביתו וכלל ישראל ועל כן יש אומרים מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר לפני שהם נגשים לאכול.

סגולה זו נודעה בשערים בדרך כלל קריאתה היא קריאת פרשת המן עם טעמיה ובסגולת היום הזה הובא לאמרה שנים מקרא ואחד תרגום עם היהי רצון .

וכמו שאנו מסיימים שם ואומרים : "ויהיו מזונותי ומזונות אנשי ביתי וזרעי וזרע זרעי מסורים בידך ולא ביד בשר ודם".