שאלה
שלום וברכה,רציתי לדעת את יחסם של היהדות/תורה/חז"ל בכל הקשור לנומרולוגיה ואסטרולוגיה,האם לפיהם זה אמיתי? או אולי סתם הזיות של אנשים? או שאולי בכלל היא לא מתייחסת לזה?ואם היא אכן מתייחסת אז רציתי לדעת אם מותר להתעסק בזה(נומרולוגיה,ואסטרולוגיה.)
כמו כן רציתי לדעת את יחסם של הנ"ל לגבי חייזרים או כל חיים אחרים מחוץ לכדור הארץ, האם זה מוזכר איפה שהוא בספרי היהדות השונים? או שאין התייחסות,שזה אומר שהיהדות גם לא פוסלת אפשרות כזו????
תשובה
א. עיון מהיר בעיתון במדור האסטרולוגיה יגלה כי מדובר באומנות הזיגזוג וכפל המשמעויות כך שכל אחד ימצא את מה שהוא, עפ"י מצב רוחו, ירצה למצוא. החוזה את העתיד על סמך אירועים שהוא רואה בכוכבים עובר על איסור דאורייתא מפורש של "לא תנחשו ולא תעוננו" וכך אומר עליהם הרמב"ם בספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק יא:
"אין מנחשין כגויים, שנאמר "לא תנחשו" (ויקרא יט,כו ). כיצד הוא הניחוש: כגון אלו שאומרין הואיל ונפלה פיתי מפי, או נפל מקלי מידי, איני הולך למקום פלוני היום, שאם אלך אין חפציי נעשין* הואיל ועבר שועל מימיני, איני יוצא מפתח ביתי היום, שאם יצאתי, יפגעני אדם רמאי. וכן אלו ששומעין צפצוף העופות ואומרין יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר פלוני ורע לעשות דבר פלוני. וכן אלו שאומרין שחוט תרנגול זה שקרא ערבית, שחוט תרנגולת זו שקראת כמו תרנגול. וכן המשים לעצמו סימנים, אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם. וכל כיוצא בדברים האלו, הכול אסור* וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו, לוקה. (הלכה ד´)
איזה הוא מעונן--אלו נותני העיתים, שאומרין באצטגנינות יום פלוני רע, יום פלוני טוב, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני.(הלכה ח´)
אסור לעונן, אף על פי שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמה. וכל העושה מעשה מפני האצטגנינות, וכיוון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמיים--הרי זה לוקה, שנאמר "ולא תעוננו" ( ויקרא יט,כו). וכן האוחז את העיניים, ומדמה בפני הרואים שעשה מעשה תימהון והוא לא עשה--הרי זה בכלל מעונן, ולוקה.(הלכה ט´)"
פעמים רבות אנו נתקלים במדרשי חז"ל בדברים שנראים לנו כאמונות תפלות, וקשה לעשות הפרדה בין הדברים האמיתיים לשיקריים. אל לנו לשכוח שרבים מן הדברים נחשבו כמדע בעיני חכמים ולכן הוכנסו לתלמוד בחינת "חכמה בגויים... תאמין" ( איכה רבה פ"ב). ואכן אנו מוצאים אצל חז"ל נגיעות של אסטרולוגיה, לדוגמא ב(שבת קנו.).
אך חשוב להדגיש את ההבדל: בעוד שחז"ל מדברים על אירועים מכוננים שיכולים להשפיע כמו שאדם ג´ינג´י נחשב כיותר מופרע וכד´, האסטרולוגיה לעומתם נוגעת בעתיד באופן ישיר ומבססת פעולות על סמך הניבוי וזה כבר בגדר ניחוש ועינון.
גם את הנומורולגיה נמצא ביהדות בדמות הגימטריא שרבים מוצאים אותה חשובה בעוד שאחרים מוצאים אותה כמשחק משעשע.
כיום אין אנו יודעים להעביר את הגבול בין מה שחז"ל החשיבו כמדע או קבלה (חשוב להזכיר את האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס- לסודות התורה- ורק אחד שיצא חי ושפוי- ר´ עקיבא) לבין אמונות תפלות שיש בהן איסור של ניחוש ועינון ולכן מומלץ לא ללמוד את הדברים הללו, גם אלו שאנו מוצאים אצל חז"ל, בחינת "מדבר שקר תרחק".
ב. ככל הידוע לי אין התייחסות לחיזרים אצל חז"ל. היהדות לא שוללת מדע אלא מתמודדת איתו, במידה ויהיו הוכחות לחיזרים לא תהיינה שום בעיות לקבל זאת עפ"י התורה.
אם מתעוררות עוד שאלות אשמח לענות עליהן.
כל טוב,
רועי, צוות המשיבים ישיבת הר-עציון.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם