סגור

מתי יבוא המשיח ?

שלום,

אני בת 15, ואחד הדברים הודאיים שאני יכולה להגיד, כמו שאני מאמינה בה' ובתורה - זה שהמשיח יבוא בקרוב. קרוב מאוד, אפילו השנה.

הבעיה היא, שאנשים, חברות שאני מדברת איתם, לא כ"כ מאמינות בזה, הם חושבות שייקח לו הרבה יותר זמן, מה שאולי נכון, אבל לדעתי לא צריך להאמין בזה. צריך להאמין שהוא כבר מגיע, ולנסות להביא אותו, ואז אולי זה באמת יקרה. אבל לפעמים כשאני מדברת איתם הם מצליחות קצת לגרום לי לחשוב שאולי באמת הוא עוד רחוק, ואני רוצה להמשיך להאמין שהוא כבר בא. אז תכתבו לי בבקשה קצת על העניין, כדי שאכיר עוד דעות.

תודה - רעיה

תוכן התשובה:

שלום לך רעיה,
נגעת בשאלתך באחד מעקרי אמונתנו. בכל יום לאחר התפילה יש מאתנו שמקפידים לומר את שלושה עשר העיקרים לרמב"ם, ובהם העיקר ה12- "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה אם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". יסודו של עיקר זה הוא בפסוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא לא יאחר" (חבקוק ב', ג'), כפי שמביאה הגמרא בסנהדרין בדף צ"ז, עמוד ב'. במקביל, ולא לחינם, מביאה הגמרא את דברי רבי שמואל בר נחמני שאמר בשם רבי יונתן "תיפח עצמן של מחשבי קצין שהיו אומרים: כיוון שהגיע עת הקץ ולא בא שוב אינו בא".
ציפיית הישועה כאמור היא עיקר גדול וחשוב באמונתנו. ואדם אף נשאל על כך בהגיעו לישיבה של מעלה כפי שמביאה הגמרא בשבת בדף ל"א עמוד א' "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו . . . ציפית לישועה? . . . ". וכדי שנוכל לעמוד כראוי בפני בית דין של מעלה בבוא העת עלינו לברר מהי המשמעות של הציפייה לישועה. הזכרנו את דברי הגמרא בהמשך בהזהרתה מפני מחשבי הקצין ועלינו גם לברר את משמעות האזהרה.

העיסוק בשאלה אם הקץ יהיה מחר או מחרתיים, בעוד שנה או שנתיים - הוא מסוכן. ההיסטוריה מעידה על משברים שעברו צבורים שלמים בעם ישראל עקב אמונתם באיזה תאריך שחישבוהו כיום ביאת המשיח. (למשל בשנת ת"ר חזו את בא הגאולה מפני הכתוב "קול התור נשמע בארצנו". ובהגיע התאריך ולא הגיע הקץ המירו רבים את דתם. וכן בשנת תרמ"ב, מפני הכתוב "אעלה בתמר" ועוד מקרים רבים שגרמו לצערנו מפח נפש גדול לעם ישראל) על כן, עלינו לחכות בכל יום לביאת המשיח ולא מתפקידנו לקבוע יום, שעה או שנה.

אך חשוב להדגיש נקודה נוספת. משאלתך ניכר שאת רואה את נגאולה כנקודה מסויימת בהיסטוריה, אולי הרגע של ביאת המשיח , אבל צריך לדעת שהגאולה היא תהליך ארוך ומתמשך הבא בשלבים, והוא כבר מתרחש לנגד עינינו. וכך מסובר בתלמוד ירושלמי למסכת ברכות (פרק א', הלכה א'): "רבי חייא רבה ורבי שמעון בר חלפתא היו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה (קודם שהאיר היום), וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בר חלפתא: בי רבי (אדם גדול) כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת".
עלינו לעקוב אחרי שלבי הגאולה מתוך לימודם בדברי חז"ל ודברי הנביאים, ולעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להחיש את הגאולה (אמנם ישנה גאולה הבאה בעתה וישנה גאולה מוחשת כפי שמדייקים חז"ל מהכתוב "בעתה אחישנה" אך גם בגאולה מוחשת אין ויתור על השלבים.) עלינו לעמוד על המשמר ולהיות צופים ומחכים לרגע בו נוכל לקרב עוד במעשינו את בא הגאולה. ואלו הם דברי הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה על המילים "לישועתך קיווינו כל היום" שבברכת 'צמח דוד' שבתפילת העמידה: " . . . כמו שהמצפה עומד על המשמר ימים על שנה, ולא יעזוב עמדתו גם באין לפניו דבר מחודש, וגם שבכל עת מצא של איזו הערה, שיראה שראוי לעשות איזה דבר לישועה, יחיש פעולתו ולא יעזוב, כמו שהמצפה בראותו על פי צפייתו, שבאה שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב וכאלה, עליו החובה לעשות מה שדרוש לעשות לטובת המצב, כן יזרז לעת הנכון בלא איחור רגע וזמן", וזה חלק מעניין הציפיה לישועה שהזכרנו בתחלית הדברים. לא רק ציפיה פסיבית כשאנו יובים רגל על רגל ומחכים שהקב"ה יעשה את העבודה, אלא השתתפות אקטיבית לעזור לעניין בכל מה שאנו יכולים , "ולעתיד לבוא בת קול מפוצצת בראשי ההרים ומכריזה, כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו ".

נסכם ונאמר כי עלינו להשקיע מחשבה וכוחות בשאלה כיצד להחיש את בא המשיח ולא בשאלה מתי יתרחש הדבר. אנו אם כן, נחכה לו בכל יום שיבוא, והוא בא יבוא לא יאחר. יתכן ויתרחש הדבר מחר ויתכן מאוחר יותר- איננו יודעים ואין תפקידנו לדעת.


בברכת שנה טובה
המצפה לישועה
רפאל, חברים מקשיבים

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
ז בתשרי התשסב
,
24 בספטמבר, 2001
לקריאה נוספת
26.11.2019

1. רפאל נהדר (יפה כתבת)

תודההההה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו עם משה ליאון בסיור צילום: דוברות עיריית ירושלים

מתמוגגים מהבטחות: הציניות המביכה של נתניהו כלפי הימין

קרא עוד