שאלה
שלום,
רציתי לשאול מה בעצם הבעיה להתקלח בשבת וכיצד ניתן{אם ניתן]לעקוף את זה ולהתקלח בהיתר.
כמו כן רציתי לשאול לגבי ללכת לים בשבת- מה הבעיתיות, האם יש עוד בעיה חוץ מזה שזה לא מתאים לרוח השבת? והאם ניתן{אם ניתן] לעקוף את זה.
תודה רבה
תשובה
שלום
המתקלח בהיתר אינו עוקף את ההלכה אלא מקיים את רצון ה'. האיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים, שחומם נמוך מחום הגוף (36.5 מעלות צלזיוס), מותר לרחוץ את כל הגוף וכן מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת או [בדוד שמש] (רע"א, באו"ה שכו, א).
וצריך להיזהר שלא לסחוט את השיער בידיים לאחר הרחצה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואינו מעוניין במים והם נבלעים במגבת אינו נראה כסוחט (שש"כ יד, כ). ועוד הזהירו חכמים, שהרוחץ בנהר או מעיין או ים, כשיצא ינגב עצמו או ינער את המים שעליו, כדי שלא ילך עם המים שעליו ארבע אמות במקום שאין בו עירוב. ואין צורך שייבש את עצמו לגמרי, אלא די שיסיר את המים המרובים שנוטפים מגופו.
גזרו חכמים שלא לשחות בשבת, שמא יבואו מתוך כך לתקן סירה, וכל שהוא מנתק רגליו מהמים וצף הרי הוא נחשב כבר כשוחה, אבל אם אינו מנתק את רגליו מהמים הרי הוא רוחץ ומותר (ביצה לו, ב; שבת מ, ב; שו"ע שלט, ב). ואף שמעיקר הדין איסור השחייה אינו חל על בריכה שמוקפת בקיר שעוצר את המים והיא נמצאת בתוך חצר מגודרת, כי אין מקום לחשוש שיבואו לתקן שם סירה. מכל מקום נהגו לאסור שחייה בבריכה, שמא לאחר הרחצה יסחט את בגד הים. ועוד, שאין ראוי לאבד את הזמן הפנוי בשבת בבילויים, אלא צריך להקדישו לתורה.
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א.
בברכה
אייל משה
- רחיצה בשבת
גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת, משום שהיו אנשים שמרוב להיטותם להתרחץ בחמים, חטאו וחיממו את המים בשבת ועברו על איסור הבערה ובישול, וכשהוכיחו אותם, טענו שמים אלה חוממו מערב שבת. לפיכך גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף גם במים שהתחממו בערב שבת בהיתר. אבל את מיעוט הגוף מותר לרחוץ בחמים, שכל זמן שנמנעים מלרחוץ את רוב הגוף, אין להוטים כל כך להתרחץ ולחמם את המים, ואין לחשוש שיכשלו באיסור. וגם כאשר רוחצים כל אבר בנפרד, אסור לרחוץ את רוב הגוף בחמים (שבת מ, א; שו"ע שכו, א).
וכבר למדנו (לעיל י, כד) שמותר להשתמש במים החמים שנמצאים בדוד החשמלי בתנאי שאין גורמים בזה לבישול מים נוספים. וכן למדנו (י, כה), שלדעת רבים מותר להשתמש במים שהתחממו בשבת בדוד שמש. ואם כן מותר לרחוץ בהם את הידיים והפנים, וכן את מיעוט הגוף, אבל את רוב הגוף אסור לרחוץ משום גזירת חכמים.
ואיסור זה אינו אלא במצב רגיל, אבל מותר למי שמצטער מאוד ממניעת הרחצה, לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת או בדוד שמש (רע"א, באו"ה שכו, א).
והאיסור לרחוץ את הגוף הוא דווקא במים חמים, אבל במים קרים או פושרים, שחומם נמוך מחום הגוף (36.5 מעלות צלזיוס), מותר לרחוץ את כל הגוף. ומותר לפתוח גם את ברז החמים (על פי המבואר לעיל י, כד-כה) כדי שהמים שהוא רוחץ בהם לא יהיו קרים לגמרי.
וצריך להיזהר שלא לסחוט את השיער בידיים לאחר הרחצה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואינו מעוניין במים והם נבלעים במגבת אינו נראה כסוחט (שש"כ יד, כ). ויש שכתבו להתנגב בנחת (בא"ח ש"ש פקודי ח). ואשה שרגילה להסתרק תמיד אחר הרחצה, צריכה להיזהר שלא לשטוף את שערה בשבת, שלא תיכשל אח"כ באיסור סירוק (לעיל הלכה ג).
ועוד הזהירו חכמים, שהרוחץ בנהר או מעיין או ים, כשיצא ינגב עצמו או ינער את המים שעליו, כדי שלא ילך עם המים שעליו ארבע אמות במקום שאין בו עירוב. ואין צורך שייבש את עצמו לגמרי, אלא די שיסיר את המים המרובים שנוטפים מגופו. ואמנם על הנרטב בגשם לא גזרו שלא ללכת ברשות הרבים, וזאת משום שבדרך כלל מי הגשמים מועטים, ואף כשהם מרובים, כיוון שירדו עליו בניגוד לרצונו לא החמירו בהם (שבת קמא, א, ב"י שו"ע שכו, ז; ט"ז ב).
ט - שחיה וטבילה בשבת
גזרו חכמים שלא לשחות בשבת, שמא יבואו מתוך כך לתקן סירה, וכל שהוא מנתק רגליו מהמים וצף הרי הוא נחשב כבר כשוחה, אבל אם אינו מנתק את רגליו מהמים הרי הוא רוחץ ומותר (ביצה לו, ב; שבת מ, ב; שו"ע שלט, ב). ואף שמעיקר הדין איסור השחייה אינו חל על בריכה שמוקפת בקיר שעוצר את המים והיא נמצאת בתוך חצר מגודרת, כי אין מקום לחשוש שיבואו לתקן שם סירה. מכל מקום נהגו לאסור שחייה בבריכה, שמא לאחר הרחצה יסחט את בגד הים. ועוד, שאין ראוי לאבד את הזמן הפנוי בשבת בבילויים, אלא צריך להקדישו לתורה.
מותר לאדם לטבול מטומאתו בשבת. ואף שאסרו חכמים לטבול כלים בשבת, משום שטבילתם נראית כתיקון כלי, שעל ידי הטבילה מותר להשתמש בהם. לאדם מותר לטבול בשבת, שהואיל ומותר לאדם לרחוץ עצמו במים קרים, מותר לו גם לטבול לטהרתו, שאין הטבילה נראית בהכרח כפעולת תיקון (ביצה יח, א; שו"ע שכו, ח). ואף למנהג אשכנזים, שמפני כמה חששות נהגו שלא לרחוץ בקרים בשבת, מותר לטבול לשם טהרה, מפני שבמקום מצווה לא נהגו להחמיר (רמ"א יו"ד קצז, ב). וכן גברים שרגילים לטבול לשם חסידות, נוהגים לטבול בשבת.
ונחלקו הפוסקים אם הגזירה שגזרו חכמים שלא לרחוץ בשבת במים חמים חלה גם על טבילה. יש אומרים שלא גזרו חכמים על טבילה של מצווה, ומותר לטבול במים חמים שהתחממו בהיתר (קרבן נתנאל). ויש אומרים שגזירת חכמים חלה גם על טבילה, ואסור לטבול במים חמים (נודע ביהודה). ורבים נהגו להקל ולטבול במים חמים. והרוצים להחמיר, ידאגו שחום המים יהיה נמוך מחום הגוף, שבמים פושרים לדעת רוב הפוסקים מותר לרחוץ בשבת, קל וחומר שמותר לטבול בהם לשם מצווה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם