שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני סטודנט באוניברסיטה ומתגורר במעונות שבתוך הקמפוס. לצערי, לא בכל בוקר יש מניין בבית הכנסת ולעתים נאלצים להתפלל ביחידות. אולם, כאשר מגיע מניין לבית הכנסת הוא על פי רוב מניין מצומצם של עשרה או אחד עשר איש.
קורים מקרים (ברוב המקרים..) בהם חלק מהאנשים עייפים, מנמנמים במהלך חזרת הש"ץ ולעתים עוסקים בדיבור בינהם או בעיון בספרי קודש אחרים. משום כך, על פי רוב אין תשעה שעונים לברכות הש"ץ בחזרה, אלא הרבה פחות. ניסינו לדבר, ולהסביר, ולא עלה בידינו לשנות את המצב. זה לפעמים עוזר לימים מספר ואחר כך חוזרים למצב הקודם. מה עלינו לעשות? האם צריך להתפלל ללא חזרה? האם דין החזרה במקרה שכזה הוא דין ברכה לבטלה? רבים לא מבינים מדוע העניין מטריד אותי כל כך וטוענים שבמקומות מגוריהם גם כן אין תשעה עונים כמעט אף פעם.
ואם צריך לוותר על חזרת הש"ץ... באיזה מקרים מדובר? קשה להנהיג זאת באופן קבוע מכיוון שיש מקרים בהם מגיעים קצת יותר מעשרה, מה גם שחלק מהמתפללים לא אוהבים את הרעיון.
שאלה נוספת בעניין זה: האם מותר לי להיות שליח ציבור כאשר ידוע לי בבירור שלא יהיו תשעה עונים לברכות החזרה? או שמא עלי לסרב לעלות מחשש ברכה לבטלה?
אשמח לקבל גם מקורות לעיון בנושא.
בתודה ובברכה,
אלעד.
תשובה
בס"ד
אם אין תשעה שעונים ומכוונים - קרובות ברכותיו להיות ברכה לבטלה.
עיין בא"ח ויחי ה'
אבל צריך להתפלל עם חזרה ולומר לאנשים לענות. כי אם תוותרו ותתפללו בלא חזרה אתם רק תלכו ותרדו בתפילה.
לכן צריך כל פעם לעורר על כך וכך נוהגים בהרבה בתי כנסת עם בעיה דומה.
רק במקרה של ציבור ממהר או מישהו שהובא להשלים ואינו יכול להמתין אפשר לעשות תפילה מקוצרת.
אל תסרב לעלות.
בהצלחה