מה עושים עם המצב הנורא הזה במדינה? איך מתמודדים עם זה בכלל?

אהלן יקרה!

המציאות באמת באמת מורכבת... כותבת כאן כמה נקודות שאולי יועילו.

1. קודם כל חשוב שכל מי שמרגישה מצוקה/חרדה/דאגה לא תישאר עם זה לבד אלא תשתף... "דאגה בלב איש ישיחנה". כשאנחנו משתפים וחולקים את מה שנמצא אצלנו בלב, הכל הופך לקל יותר.

2. יהיה בסדר!!! איך אני יודעת?? כי זאת התנועה של העולם שהולך ומתקדם כל הזמן, להיות עולם טוב יותר. זה נכון שבדרך יש רגעים קשים ואפילו קשים מאוד, אבל העולם שאנחנו חיים בו הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב מהעולם שבו הסבים והסבתות של ההורים שלכם חיו! וחשוב מאוד שנזכור את זה. גם במצב הנוכחי, מדינת ישראל היא מדינה חזקה, בטוחה ומתפקדת מאוד.

3. ברגעי הקושי וההתמודדות, כדאי לחשוב על עשייה חיובית ומקדמת: התנדבויות, עשייה למען תושבי הדרום והערים המעורבות, עזרה ביישובים, פעילויות הסברה ברשתות החברתיות. כל עשיה חיובית היא טובה - ובזכותה במקום לשבת בבית מתוסכלים אנחנו מתמלאים בטוב!!

דגש חשוב: כל עשייה, לכל מטרה נעלה ככל שתהיה, חשוב לעשות תוך שמירה על כל כללי הבטיחות, מבלי להסתכן אפילו טיפ-טיפה. הן מבחינת קירבה למרחב מוגן בשעת אזעקה, והן בהימנעות מהגעה לשכונות או רחובות מסוכנים. חובה לתאם כל פעילות באופן מלא עם ההורים, שמיוחד בימים כאלה (ובכלל) חשוב שיידעו בכל רגע איפה בדיוק אנחנו נמצאים ועם מי.

4. אסור, אסור, אסור לקחת את החוק לידיים!! אני מקווה שזה ברור לכולם, אבל חשוב להדגיש זאת שוב. יש רגעים מאוד מאוד מתסכלים במלחמה הזאת בעיקר כשאנחנו רואים אוזלת יד של המשטרה וכד' אבל זה לא מתיר לנו לקחת את החוק לידיים שלנו!! אם כל אחד ייקח את החוק לידיים שלו תיווצר כאן אנרכיה עוד יותר גדולה ממה שיש כעת. ולכן על אף התסכול שקיים, צריך לנשום עמוק ולעשות הכי טוב שאנחנו יכולים במסגרת החוק ובמסגרת היכולות שלנו.

5. מודים לקב"ה על כל הניסים ומתפללים שימשיך לשמור עלינו... רק תחשבו כמה אנשים יכולים להיפגע מכל רקטה שנופלת וכמה ניסים יש כשרקטות נופלות בשטחים פתוחים, בין בניינים או במקומות שהן לא פוגעות באף אדם!!

6. אחרון חביב, גם מהמערכה הזאת אנחנו צריכים ללמוד משהו. שום דבר בעולם לא קורה "סתם".. יש כאן כנראה לימוד גדול שכל אחד ואחת מאיתנו צריך וצריכה ללמוד. מה בדיוק הלימוד הזה? אני לא יודעת, אבל מאמינה שזה יתברר עם הזמן. ולכן כל התקדמות וכל צעד נוסף שאנחנו עושים, הן בעשיית טוב למען הזולת והן בהתקדמות האישית שלנו - יש לה משמעות וערך.

עד כאן בינתיים,

חיבוק גדול!

הרבנית שולמית בן שעיה

רבנית אולפנת אמי"ת להב"ה קדומים