שאלה
שלום וברכה כבוד הרב,
שאלתי היא מהו היסוד הרעיוני האמיתי והמרכזי של חיי הצניעות והקדושה
בזמן הרווקות
אסביר את שאלתי,
לרוב האנשים יותר קל
לקבל את יסוד חיי הצניעות והקדושה בזמן הנישואים
כיוון שנוסף אליו ממדים של שמירת אמונים
ומחויבות שיותר קל לאנשים להתחבר אליו ולהפנים אותו כיוון שהוא נושא בחובו גם משמעויות רומנטיות שנעימות יותר,
לעומת זאת ביסוד הצניעות של חיי הרווקות
יש יותר ערפל מהו באמת,
בגלל זה רבנים רבים שמנסים לחזק רווקים בהתמודדם בנושא זה
מכניסים את הממד הרומנטי גם לחיי צניעות וקדושה בזמן הרווקות
ומדברים על מעין אחת ויחידה עתידית
לכל החיים
שצריך לשמור לה אמונים
כמובן שזה מקל על רבים את ההתמודדות
אבל זה כלל לא נשמע לי היסוד האמיתי
מכמה סיבות:
1. הדיבורים על אחת ויחידה עתידית
שכרגע אינה קיימת
הופכים את כל העניין לערפל אחד גדול
ומונעים מלגלות את היחס הנכון לעניין
2. גם אם יכולנו להבטיח על אחת ויחידה שתשאר גם לאחר החתונה
הקשר העמוק והאמיתי איתה
אסור עד לרגע הקידושין
אז כנראה שזה לא היסוד שבבסיסן עומדות הלכות אלו.
לאחר כל הדברים הללו
מהו היסוד הרעיוני האמיתי והמרכזי
בקיום חיי צניעות וקדושה כפי ההלכה
בזמן הרווקות?
(כמובן היסוד הבסיסי הוא כי ה ציווה
וצריך להקשיב לציויו
אבל כמובן שיש יסוד מעבר
שזה למה ה' ציווה
וזו שאלתי)
תודות לרב.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
ההוכחה שהשאלה שלך נכונה מאוד היא העובדה שקשרים אלה אסורים גם ב״צד השני״ של החיים - אלמנים ואלמנות, גרושים וגרושות - בגילאים הרבה יותר מבוגרים, חייבים בדיני הצניעות והקדושה.
הדבר אפוא מלמד שבניסיון לחתור להבנה עמוקה של הדברים צריך להתחשב גם ביסוד הזה, המלמד שיש שורש עמוק יותר.
ואכן, אתה גם צודק שנראה שהדבר לא מבוסס על שמירת אמונים דווקא. אדגיש כי בוודאי יש בזה גם את הממד הזה, ויש גם ממדים שנוגעים לצעירים בלבד, אבל זה כנראה לא היסוד.
היסוד הוא היחס הכללי אל הגוף. היחס של התורה בכללה אל הגוף הוא כאל חלק אינטגרלי מהאדם, לא כעוין, לא כיצר הרע, לא בכל ההקשרים הרעים, אלא במישורים הטובים של הקיום.
ודווקא משום כך, ההלכה מחייבת כי מיניות הגוף תהיה חלק מהמבנה השלם של הקיום. שהמיניות לא תעמוד לבדה.
שדווקא עוצמת המיניות מחייבת שהיא תהיה חלק ממבנה שלם בדמותו של אדם, ושלא תהיה מנותקת מהמכלול של דמות האדם.
זה נכון גם לכיוון השני. ההלכה אינה רואה בעין יפה אדם שאינו נשוי. הוא לא שלם.
ורק בשלמות של המבנה בכללו - נראית ברכה.
כל טוב