שאל את הרב

מאין יבוא עזרי???

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 07/10/03 18:23 יא בתשרי התשסד

שאלה

שלום לכבוד הרב.

הרב, אני ממש אובדת עצות, המצב בימינו כ"כ קשה, אין לדעת מה ילד יום, או כדברי השיר של פוליקר: "ערב טוב יאוש... מי הבא בתור ומי בתור הבא"?... זה ממש מפחיד כל הפיגועים האלה, ואני שואלת את עצמי - מה הקב"ה רוצה מאיתנו? איך נוכל לדעת זאת? ואני גם תוהה אם אנחנו עושים את המקסימום מצידנו כדי לא להיהרג, ז"א לא ליסוע באוטובוסים וכו'. אז מה הוא רוצה, שנפסיק לחיות?! כל המצב הזה ממש משתק, אז מה לעשות?

ושאלה 2 (סליחה על האריכות):

כל פעם שיש חדשות ומראים הלוויות, אני בורחת מהסלון ומסתגרת בחדר,ואני תוהה לעצמי - האם זה בסדר לעשות כך, כי הרי זו בריחה מהמציאות!!

אמנם אני עושה כך ע"מ לשמור על שפיות,אך המציאות היא אכזרית ולא "ורודה" כפי שאני מנסה לראות בה. אני שואלת לא רק לגבי התופעה הנ"ל שתיארתי (בריחה מהחדשות), אלא בכללית - לגבי כל מציאות החיים שלנו, האם נכון מצידנו לחיות ב"בועה" משלנו ולא להכיר את העולם, או שמא להתערות בחברה ולא להיות "תמימים",כדי שלא נהיה בהלם כשנצא לעולם... 'אפקט החממה' הוכיח את עצמו לחיוב ולשלילה, ודבר כזה ודאי שנבחן במבחן התוצאה, אז איך נכון באמת לחיות - ב"בועה", או בפתיחות??

תודר רבה ממש ממש!!! אני ממש נהנית לקרוא את תשובותיו של הרב.

תשובה

שלום וברכה.

התחושה אותה את מתארת מובנת, אבל לצערי הגדול מי שאשם בה היא התקשורת בעצמה.
כתבת שבריחה לחדר בזמן החדשות היא בריחה מהמציאות, "המציאות היא אכזרית ולא ורודה כמו שאני מנסה לראות בה". אכן, כך מציגה את הדברים התקשורת.

מדוע התקשורת מדברת רק על יהודים שנרצחים, ולא על מאות יהודים שנולדים כל יום ומקבלים חיים חדשים???

מדוע התקשורת מדווחת רק על פצועים, ולא על המון סיפורים על חולים שנרפאו, גם כאשר המצב היה נראה אבוד???

מדוע התקשורת עוסקת רק במשבר הכלכלי, ולא זוכרת שהמצב היום טוב לאין ערוך מהמצב בקום המדינה? מהמצב כשהיינו בגלות???

מדוע התקשורת מדווחת רק כשיש מריבות בין יהודים, ולא מדווחת על מאות ארגוני חסד, עשרות אלפי אנשים שמקדישים מזמנם לעזרה לזולת???

נכון, התקשורת עוסקת גם בדברים טובים לפעמים, אבל במינון שאין לו קשר עם המציאות.

כי את התקשורת מעניין רק ה"רייטינג"!!!

מאוד כואב היה לשמוע את התעקשותם של יהודים לפרסם פרטים על אלחנן טננבאום, למרות שהפרסום יכול לפגוע בו, וזאת אך ורק בשל "זכות הציבור לדעת", במילים אחרות - הרייטינג שיקבלו.

מטרתם של ארגוני הטרור אינה להרוג יהודים, אלא לזרוע אימה ופחד בקרב התושבים. במבט רציונאלי, נהרגים הרבה יותר אנשים בתאונות דרכים מאשר בפיגועים, והסיכוי של שניהם אצל אדם פרטי הינו קטן מאוד. אבל כיון שהתקשורת מעצימה את 'האפקט' פי כמה וכמה, התחושה הפסיכולוגית אצל רבים מאיתנו היא פחד משתק, וזו בעצם מטרתם של שכנינו. אבל אם התקשורת, שלצערנו לא גדלה על ברכי האמונה, לא היתה משדרת את הפחד וחוסר הביטחון - העם לא היה מרגיש כך!

אם התקשורת היתה פועלת כמו שצריך, היה עליה להפגין עוצמה, אמונה בצדקת הדרך - וכך להרים את כל התחושה של העם. כדברי המשפט: [עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה!!!]

חשוב לדעת את המציאות ולא להיות מנותקים, אבל ודאי שלא להיגרר אחרי התמונה המעוותת שמציגה התקשורת. עלינו לראות את המציאות במבט אמיתי של אמונה. מבט שרואה את כל התמונה:
את כל הטוב שה' נותן לנו, השבת עם ישראל לארצו, בניין הארץ, וכמובן כל הטוב הפרטי של כל אדם - ולהודות על כך.

לחוש תמיד ביטחון בריבונו של עולם, ששם לב אלינו ואוהב אותנו, וגם כאשר הוא מכאיב לנו, הרי זה בבחינת "כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך".

כבר בתנ"ך נמשלו היסורים שלפני הגאולה ליסורים של חבלי לידה. דוקא לפני האור הגדול מתעצמים הכאבים, אבל מטרתם היא לזכך אותנו. לגרום ליותר ויותר מאיתנו לפשפש במעשינו, כדי שנהיה מוכנים את האור הגדול שיתגלה במהרה בימינו אמן.

כתבות נוספות