ללא נושא

שלום

להלן ציטוט מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד "פניני הלכה" (ספר הלכה מעולה, בשפה תמציתית וברורה):

"לכתחילה טוב שנשים יתפללו בכל יום תפילת עמידה של שחרית ושל מנחה, ואם יתפללו רק תפילה אחת ביום - יצאו ידי חובתן. ואף שלדעת רוב הפוסקים נשים חייבות להתפלל שחרית ומנחה, מכל מקום כיוון שמדובר בדין שהוא מדברי חכמים, הרוצות להקל רשאיות לכתחילה לסמוך על דברי הסוברים שנשים חייבות בתפילה אחת ביום. וטוב שתפילה זו תהיה תפילת שחרית, כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה תתפלל ערבית.
והנוהגות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה - יש להן בדוחק על מה לסמוך, אבל אין ראוי לנהוג כן, מפני שלדעת רובם המכריע של הפוסקים חובה להתפלל עמידה לפחות פעם אחת ביום."

לגבי תפילת ערבית כותב הרב מלמד:
"נשים פטורות מתפילת ערבית. ואף לסוברים שנשים חייבות בכל התפילות שתקנו חכמים, הכוונה שחייבות בשחרית ומנחה שניתקנו כחובה, אבל תפילת ערבית היא רשות, ומנהג הגברים שקיבלו על עצמם להתפלל ערבית כחובה אינו חל עליהן. ואשה הרוצה להתפלל ערבית תבא עליה ברכה. וכן נוהגות מקצת נשים צדקניות"


לענין שאלתך:
אם אין באפשרותך להתפלל כראוי את תפילת שחרית, ואף לא את מנחה, אזי בשעת הדחק עדיף להתפלל באופן קבוע ערבית (כאשר בבוקר מקפידים, על ברכות השחר) מאשר להסתפק בברכות השחר או בתפילה אקראית אחרת.
מכל מקום, לעניות דעתי ניתן למצוא כמה דקות בזמן הצהריים ולהקדישם באופן קבוע למינחה.

כל טוב.