שאלה
הרב אלטשולר שלום רב,
מזה זמן מה שאני יוצא עם שאהבה נפשי.
חיבור מדהים. זוגיות הגיונית על פי השכל, שמקבלת את אישור הלב.
טוב לי עימה, ובהחלט הייתי רוצה בבוא היום להקים עימה בית בישראל, או לפחות נכון לעכשיו- להמשיך להיות עימה.
כל זה טוב ויפה, הרב, אילולא הייתי אני דתי ואילולא הייתה היא לא דתיה.
מצד אחד- צפוי כי כל רב שאשאל יגיד לי לחתוך עכשיו, שכן כורה אני בור לעצמי. אך מן הצד השני- זו לא תשובה שאני רוצה לשמוע. נכון, אני סך הכל בן 21, אך אדם איננו בוחר מתי להיתקל בצלעו האבודה.
הרב אלטשולר- אני מתרגש. אני מתרגש, כיוון שעימה מרגיש אני מה שלא חשתי עם אף אחת אחרת עד כה.
הייתי רוצה להקדיש את כל כולי לקשר ביננו, אך המחשבה על ההבדלים הדתיים ביננו מעכבת אותי כל הזמן.
אשמח לעצה. האם אפשרי להקים בית ובו האם חילוניה והאב דתי? האם נכון לעשות דבר שכזה? האם נכון יותר להיפרד בכאב לב, ולקוות שאמצא מישהי אחרת, דתיה, בידיעה כי תהיה זו עדיפותי השניה? האם זה הוגן כלפיה? כלפיי?
בתודה מראש,
פאבליק.
תשובה
אתה יודע את התשובה הנכונה ואת זו שאתה רוצה לשמוע, מה אני אוכל להוסיף? רק דבר אחד, עצתי היא שתתיעץ עם מי שמכיר אותך ויודע להנחות אותך איך לברר את הכוונות שלך ושלה ביחס ליראת שמים ושמירת מצוות, ואז תוכלו לראות אם זה משהו שניתן לבנות ממנו גשר חזק, או שגשר שתנסו לבנות , עלול פשוט להתפרק וגרום רק צער ונזק לטווח הארוך.