שאלה
הרמב"ם עצמו באותה הלכה מבחין ומחלק בין הדברים:
"ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, ובקדושת שאר א"י לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא, לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה, והרי הוא אומר..."
כלומר לולי טעם שכינה היה הרמב"ם אומר שקדושה ראשונה- אף בירושלים- לא קידשה לעתיד לבוא ולכן אני שואל סוף סוף קודשה בקדושה שניה ולמה לי טעם שכינה.
תשובה
שלום וברכה!
צריך טעם למה קדושה ראשונה נשארה בירושלים והטעם הוא השארות השכינה ואם השכינה לא הייתה שורת בירושלים כל הזמן, אז אה"נ היינו נצרכים לקדושה שניה.
בברכה,
חיים בריסק