ללא נושא

שלום בתיה,

בהלכות נדרים: מי שקיבל על עצמו חומרה מסוימת, ובלב חשב שלא לקבל אותה - הנדר קיים וצריך התרה, שהרי "דברים שבלב אינם דברים". ומי שנהג שלוש פעמים כאילו קיבל על עצמו.
אמנם מי שטעה וחשב חומרה מסוימת להלכה שכולם חייבים בה, ואח"כ גילה שטעה, יכול לחזור ולנהוג כפי ההלכה הפשוטה.

לעצם העניין: כתבת נכון, שחולצות הכותנה הפשוטות לא תמיד ממלאות את מטרתן, ולפעמים אפילו להיפך. חולצה צנועה לא נמדדת רק באורך השרוולים אלא במראה והאווירה הכללית שהיא משדרת.
הפיתרון הוא לאו דווקא לקנות חולצות עבות יותר. בגד צנוע נמדד בשני קריטריונים: הקריטריון החיצוני - אם הוא מכסה את הגוף היטב, והקריטריון הפנימי - אם הוא מוסיף תוכן לגוף. על דברי אבימלך לשרה, 'הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים', מובא במדרש רבה: "אמר ר' יוחנן: עשה לה כסות שיהיו הכל מביטין בה ולא בנויה." (נויה - יופיה של האשה) "כסות עיניים - כסות שהיא עשויה עינים עינים" (= גוונים גוונים). כלומר, בגד מכסה גם ביופיו, לא רק בעוביו. בגד צריך להיות מגוון ומעניין - כחלק מענייני הצניעות!

אם ככה - לא בטוח שהמעבר לעליוניות מכופתרות הוא חומרה שצריך להמשיך בה - יכול להיות אפילו להיפך!
מצד שני, למה לחזור באופן מודע לחולצות שאינן צנועות מספיק? הרי לא היית שואלת אם לא היית מרגישה חוסר צניעות מסוים?
מותר ללכת עם חולצות כאלה, לא תמיד זה אידיאלי, לפעמים כן (משתנה מאחת לאחת ומחולצה לחולצה), אין כללי אצבע. יש צורך, בעבודה רצינית והדרגתית (ונעימה!), למצוא בגדים שיעמדו בשני הקריטריונים האלה של הצניעות. שיוסיפו כיסוי חיצוני ויוסיפו תוכן פנימי. שתזכי לעמוד במשימה הקשה :) "לא עלייך המלאכה לגמור, ואין את בת חורין להיבטל ממנה"

בברכה,
אברהם