ללא נושא

שלום לך וברכה.
הבעיה שאתה מתמודד איתה אינה בלעדית, אלא לצערנו בעיה נפוצה בדורנו. זה בהחלט קשה מאד. הלחימה שלך היא עצמה דבר גדול – היא מורה על היותך בעל נפש קדושה ורגישה. כפי שכתבתי – רבים הנכשלים, והעובדה שאתה שמתמודד עם האתגר כפי הנדרש ממך – מהווה התקדמות נהדרת בעבודת ה´ ובמדרגות רוחניות . ברור שה' אוהב אותך ויודע את מצוקתך ורוצה את השתדלותך הכנה והרצינית.
הצטערתי לשמוע שאינך מוצא פתרון בתשובות ובספרים, וגם בזה אתה לא חריג.

תחילה, אנחנו (אתה ואני כרגע) לא מצפים לגרום ליצר שלך כבר לא לעבוד בכלל. תדע מראש שכנראה היצר הזה הולך ללוות אותך לאורך הרבה שנים, לעזור לך ליצור את הדברים הכי נפלאים (בעזרת ה') שתוכל לייצר בחיים (הילדים שלך) ולנסות לפתות אותך להוציא זרע לבטלה שוב ושוב. לכן טוב שקודם כל תכיר אותו היטב, ותדע איך ומתי הוא עובד.
אתה אומר שאתה מיואש. מי שמיואש לא שולח שאלה ולא עצוב מזה. יש הרבה הרבה אנשים שהתייאשו והפסיקו (לצערי, ולדעתי גם לצערם) לנסות ולהשתנות. התרגלו לזה והם מקבלים את עצמם כמו שהם. זה נורא ! באמת. הרי אדם דתי שמחליט שאחת ממצוות התורה הוא מוותר עליה - עשוי להחשב "מומר לדבר אחד"! אני ממש מאד שמח שלא וויתרת.
יאוש – אולי המטרה הכי גדולה של היצר הרע שלך. כי כשמתייאשים – לא מוותרים רק על עבירה אחת, אלא מתחילים ל"זייף" בכל התחומים. אל תתן לו את זה.
החלטתי שלא התייאשת, אבל בכדי להצליח יותר במאבק, צריך גם לתכנן אותו.
בא ונחשוב ביחד על הצלחות. האם יש תקופות שבהם אתה כן מצליח להתאפק? אולי זה קשור לזמנים שבהם אתה מאד עסוק או נהנה ממה שאתה עושה? נסה לשחזר. ידוע שהבטלה מביאה לידי חטא. האם אתה משועמם, לא מאותגר? אין תאווה זו שולטת אלא בלב פנוי מן החכמה. קדימה – תתחיל ללמוד תורה, לך לשיעורים, צור קשר עם רב ולך לשיעורים שלו. תתחיל לתרום, והתנדב, לעבוד, ללמוד. בקיצור – תשעט קדימה. אל תרשה לעצמך לשעמם את עצמך. אם אין לך רעיונות, פנה להורים, למדריך, חבר, רב – ותגיד להם – "אני מחפש אתגר חדש" או "משעמם לי, יש לך רעיונות?" אם תהיה עסוק, לא תהיה שקוע ומסובך בעצמך. לא יהיה לך זמן או חשק לשקוע חזרה לזבל. לא יהיה לך פנאי להתייאש.
אם תכיר את עצמך יותר טוב, תוכל אולי כבר לתכנן שיטות שימנעו ממך את הנפילה הבאה, או זאת שאחריה.
מאידך – מתי שאתה כן נופל: האם אתה מסוגל לשחזר מצבים או תקופות שבהם אתה נופל יותר? האם זה בתקופות של לחץ, או אחרי אכזבות, או אחרי שהיית במקומות או נתקלת בסרטים או אתרים שבהם רואים יותר נשים לא צנועות ? ידוע ש"אין היצר שולט אלא במה שעיניו רואות". שים לב, לפעמים אנחנו "יורים לעצמנו ברגל", כלומר – יוצרים לעצמנו תנאים שאי אפשר לעמוד בהם. אם זו חברה גרועה, או שנאלצים ללכת ברחוב, או הולכים למקומות , גולשים באתרים או צופים בסרטים או סרטונים או מוזיקה או מקומות שמעוררים את היצר – ואחר כך קשה לנו הרבה יותר להתגבר. הרי זה ברור! האם לא יותר קל (אני לא אומר שזה תמיד קל, אבל יותר קל) למי שנמצא בבית המדרש וחושב רק על תורה ומצוות, וכל חבריו כך – להתגבר? הרבה הרבה יותר קל לו.
אז השאלה שתצטרך לשאול את עצמך בגבורה גדולה היא – מה מתוך התנאים והסביבה והעיסוקים שלי צריך להשתנות בכדי שאצליח להתגבר? לדעתי, גם אם המחיר גבוה, זה משתלם, כי המתח והתסכול והעצב והגועל שאדם מרגיש כלפי עצמו כאשר הוא נופל כל פעם באותה שטות הוא מחיר גבוה יותר.

אם אכן החלטת לנסות להאבק ברצינות – שלב ראשון הוא להגדיר ברצינות (גם אם זה יקח לך זמן להתחיל להכיר את עצמך) ואחר כך להימנע ממה שאתה מגלה שמכשיל אותך – אם לא תעשה זאת – הרי שעדיין לא החלטת להפסיק. בוודאי שאם כך אין מה להתייאש. ואם הצלחת להגדיר מתי אתה נופל ומתי לא – כבר יש לך כלים להצלחה. זה התחלה של "סור מרע".

אתה שואל מה דינך: שמי שנטמא בקרי (לצורך הטומאה אין זה משנה אם במזיד או באונס) מותר לו ללמוד תורה ולהתפלל והכול, ומנהג חסידות לטבול במקווה טהרה.
דינך שאתה צריך פשוט לחזור בתשובה מאהבה, מרצון לחזור ולהתקרב לה', להתפלל לה' שיקבל את שתשובתך מאהבה והשתוקקות.


אבל ראשית עליך לדעת - שכל יום, דקה, או פעם שהתגברת הם דבר עצום ויקר מאין כמותו, ומהווים התקדמות רוחנית גדולה. בפרט בדורינו במצב הפיתוי שבו אנו מצויים.
כל מה שאוסיף הם הצעות לזיכוך הנפש ועזרה רוחנית להתמודדות הראשית שכבר דיברתי עליו. [בטח ראית את רובם בספרים שבהם עיינת:]
ר´ נחמן מברסלב תיקן לאמר עשרה מזמורי תהילים וקרא להם "תיקון כללי" "ומי שזוכה לאמרם באותו יום בוודאי נתקן על ידו זה" – מזכך את הנפש, ושחרר אותה מזוהמה שדבקה בה. ממולץ להגיד את זה בקביעות כפי שהברסלברים עושים, ובוודאי אחרי "מעשה" ח"ו. אך אל נא תחשוב שזה תחליף לחזרה בתשובה - עזיבת חטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד.
טהרה במקווה מטומאת קרי (למרות שאינה מעכבת – כלומר – מותר לך גם בלי זה ללמוד תורה ולהניח תפילין וכדומה) מועילה הרבה מאד לנפש, מזככת את הגוף, ועוזרת לך להתרחק מהטומאה שעוטפת את גופך אחרי שנכשלים בזה ח"ו. אני חוזר ואומר – זה לא מכפר, זה עוזר להתרחק מהטומאה בכדי לא להגיע אליה בפעם הבאה.
במקורות שונים כתוב גם שכוונה בקריאת שמע על המיטה מהווה תיקון לחטא זה. כדאי להקפיד באמת להגיד את כל הנוסח המופיע בסידור, ולכוון במה שאומרים: או להעזר בסידור עם פירושים, או פשוט לשים לב למה שאומרים בפסוקים אלו. גש לספריה שיש בה סידורים עם פירושים ותלמד.
לימוד תורה בעמקות (כפי שעולה מר' צדוק כנראה שיש לך נטיה חזקה לגילוי סודות התורה אם תפנה כוחותיך לטוב), להרבות בשמחה של מצווה ולהיות בדיבוק חברים (ר' נחמן מדבר על זה שחטא הברית מביא לאדם עצבות).

יש לך נשמה גדולה, ופוטנציאל מיוחד אם זוהי ההתמודדות שיש לך. בזה אין לי ספק.
אני מאחל לך הרבה אור והצלחה, ושתצליח להכנס לראש השנה הבאה עלינו לטובה עם החלטה טובה לשינוי – אפילו קטן, שיעזור לך בהתמודדות בהמשך.
בהערכה גדולה.