שאלה
שלום הרב,
מאז יום כיפור שחזרתי בתשובה שומר שבת וכו..
אישתי ביחד איתי התחילה לשמור שבת.
השבת הזאת שכמעט עולמי חרב עלי..
היא אמרה לי שקשה לה ואין לה כח לשמור שבת, ואני?? שכל כך טוב לי איתה ואני מתחבר אליה, שאני יעזוב את השבת? ח"ו.
אישתי גם התחילה ללכת צנוע יותר עם חצאיות, וגם הפסיקה. ביקשתי ממנה שתבוא איתי לבית הכנסת בשבתות, ואמרה לי שהיא לא מחוברת. שאלתי אותה עוד מהתחלת ההתחזקות האם זה בסדר, וענתה לי שכן.
עכשיו אני במצב נפשי לא טוב, מרגיש רע מאוד, לא יודע מה לעשות, גם בבית הורי לא טוב, שהקשתי על השולחן ע"מ ללמוד והיה רעש מהטלויזיה (הייתי במטבח והם בסלון). אבי התחיל להתעצבן ואומר לי שלא התחיל לנהל לו את החיים בבית (אני לא גר איתם), ישר נכנסתי לחדר והלכתי לישון. רק הבשורה שאישתי לא כיף לה לשמור את השבת זה דבר שהרס אותי כמו הדבר הכי נורא שיכול לקרות.
כבוד הרב אנא עזור לי בהקדם האפשרי אני לא רוצה להגיד את המילה "למות", אבל תחזק אותי מה אני צריך לעשות במצב כזה?!?!
תודה מראש..
תשובה
שלום וברכה!
לפני הכל יישר כוחך על התחזקותך, עלה והצלח! ה' יברך אותך ובסוף הכל יסתדר לטובה.
לעצם השאלה.
צריך לזכור דבר מאד חשוב - תמיד יש עליות וירידות, גם אצל אנשים דתיים כל שכן אצל בן אדם שרק מתחיל את צעדיו בעולם של שמירת תורה ומצוות. זה נורמלי, זה אנושי, גם אם זה קשה לבן זוג (במקרה שלך), הורים (במקרה והילדים חוזרים בשאלה או יש להם ירידה רוחנית) וכו'. גם לאנשים דתים לפעמים יש בעיות אמוניות, יש מצבים שאדם לא רוצה לשמור שבת, לא רוצה להתפלל, אך בסוף אם עושים את הצעדים הנכונים, הכל משתפר וחוזר לקדמותו. אתה צריך להבין שקשה לאישתך, במיוחד כאשר עושים שינוי דרסטי בחיים, בלי תמיכה חברתית מסביב. נכון אתה תומך, אך זה לא מספיק לאדם, הוא צריך חברים תומכים, אנשים שאיתם הוא יכול להיות כפי שהוא ולא להראות כעוף מוזר. בהמשך אסביר איך לפתור את הבעיה.
אז מה עליך לעשות, כדי שאישתך תתחבר חזרה לשמירת המצוות בכלל ולשמירת השבת בפרט? דבר ראשון לא ללחוץ, לא לכפות, לא לצעוק, לא ליצור עוד מתח ביחסים. אלא תראה שאתה מבין אותה, שקשה לה, אך אתה נשאר בעל אוהב ומקבל (ועדיין שומר תורה ומצוות). תנסה להציע לה ללכת ללמוד יהדות יחד איתך, בינתיים בלי שמירת המצוות, אלא רק ללמוד, לדעת, להכיר, להבין יותר. לאט לאט היא תתחבר, תגיע לשמירת המצוות מתוך הכרות והבנה עמוקה יותר. עשו דבריים כיפים ביחד בשבת, סעודות כיפיות, תטיילו ביחד, דברו ביחד. תראה לה ששבת זו מתנה גדולה, שהיא המנוחה הטובה ביותר, בלי טרדות, בלי טלוויזיה המפריעה. בשבת היא ואתה ביחד, זה זמן להתמלאות ברוחניות וביחסי זוגיות שלכם בלי גורמים המפריעים. אל תלחץ עליה - היא תגיע לשם בע"ה.
הזכרתי למעלה את הבעיה החברתית וחוסר תמיכה מהסביבה. שיעורי יהדות והחברה ששם יכולים לתרום בצורה כזאת או אחרת לפתרון, אך לא די בזה. כדאי לכם להתחבר לאיזו שהיא משפחה דתיה באזור מגורכם, שתוכלו לבוא אליהם לסעודות, לעשות דברים ביחד בשבת וכד'. אולי תדבר עם רב בבית הכנסת שבו אתה מתפלל אולי הוא יכול לסייע ב"שעדוך" עם המשפחות כאלו.
בקיצור תפקיד שלך הוא בראש ובראשונה לא להתייאש ולא להרים ידיים. לאחר מכן לא ללחוץ על אישתך, לעשות הכל כדי להראות שאתה בעל אוהב ומקבל אותה כפי שהיא. לאחר מכן למשוך אותה בצורה חכמה ללימודי יהדות, לתת לה אווירה כיפית ונעימה שיש בשמירת השבת ולדאוג לחברה תומנכת בשבילה.
אם תעשה את כל הצעדים בצורה נבונה ובעדינות, בע"ה אישתך תחזור לשמור תורה ומצוות ותבנו משפחה לתפארת.
אם נכון לעכשיו קשה לך נפשית ואתה רוצה לפרוק את הכובד שעל לבך, אני מציע להתקשר לער"ן (טל' שלהם הוא 1201) שם יקשיבו לך, וגם אם לא יכלו לסייע לך מידי, יתנו לך להוציא את הכאב החוצה ולא להסתובב עמו בפנים.
מקווה שעזרתי. הק יברך אותך, העיקר אל תתיאש. זכור - אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם לא ינצר מן הרחמים. תתפלל לאבינו שבשמים והכל יסתדר.
בברכה,
חיים דב בריסק