ללא נושא

בע"ה
אנחנו בנויים אמונית על דברים ברורים מאד. בכוונה הקב"ה נתן תורה (שבה כתוב גם שהוא ברא את העולם) לא לאדם אחד אלא למליונים במעמד אחד, בהתגלות מאד ברורה שהועברה אלינו במסורת בן מפי אב, מאלה שהיו שם וראו .(ועייני בספר דברים בפרשת ואתחנן - - החיוב לזכור ולא לשכוח את המעמד הגדול הזה, שעליו נקרא בשבת הקרובה בתורה)
"צלם אלקים" זהו מושג שאינני יודע להסביר אותו במדוייק, כיון שאינני מכיר את האלקים מספיק טוב, אולם די לי להבין שיש באדם מה שאין בשאר הברואיםם , וזה היכולת לחשוב, לקבל החלטות ולפעוול בצורה שכלית, שזה אחד הדברים שבהם אנחנו נדמים לאלוקים, ומכאן גם נובעת תכונה אחרת של היכולת שלנו לעבוד עבודת הנפש, לתקן את ההתנהגות ואת המידות שלנו, (מה הוא רחום , אף אתה היה רחום וכד')
העולם הבא לא מופיע במפורש בתורה, ולפי הרמח"ל יתכן שהסיבה היא שהקב"ה רצה שאנחנו נחיה לפי מה שאנחנו מצווים לעשות בעולם הזה ולא לעשות את הדברים בגלל כל מיני דמיונות והבטחות של מה שקורה בעולם הבא, כי הרי העולם הבא, עולם הנשמות, אין בו גוף וממילא כל הדמיונות שלנו לא יכולים לתאר באמת מה יהיה שם.
ולענין ההלכתי - יש דברים מוגדרים בהלכה , ויש דברים שהגדרתם היא לפי המנהג. גם בזה יש תמיד את האידיאלי ואת המצוי. נתפשת לנושא הצניעות, זה ו דבר שאי אפשר להגדיר אותו באופן מוחלט, כי הכל תלוי לא באורך הבגד אלא בגודל הנשמה. אם צניעות היתה רק ענין של להסתיר את הגוף או להתחבא מאחורי בגד, אז היית צודקת, אבל כיון שהצניעות , מטרתה , לאפשר לאשה להביע את עצמה ואת נשיותה באופן נכון ומלא יותר, ובמגוון האפשרויות העומדות לרשותה כאשה, (ושהקב"ה חנן אותה ולא את הגברים בהן) הרי שלא הכל ניתן להימדד באופן ברור, ותפקידנו הוא לברר להבין לאן התורה מחנכת אותנו, מהו הרצוי ביותר ולפי זה לכוין את ההתנהגות המעשית שלנו, וכיון שלמרות שמדובר בדבר מאד אישי, אבל בכל זאת יש לו היבט חברתי ברור, כי אדם לא חי עם עצמו, הרי שבלית ברירה , אין מנוס מלכפוף את עצמינו גם לנורמות חברתיות, ולפעמים להתיר דבר מסויים ולפעמים דוקא לאסור.
אכן התורה איננה פשוטה, היא תורת חיים מורכבת , וזהו דווקא האתגר היותר מעניין!