ללא נושא

שאלה

שלום הרב!

אני בת בכורה בן שישיה אחים. יש לי אחות יחידה בכיתה י' שבשלבי תהליך גיל ההתבגרות(אני לא אוהבת לקרוא לזה כך אבל כנראה יש משמעות לגיל), וזה בא לידי ביטוי ממשי לצערי בפועל.

עניין הצניעות הוא מאוד רגיש אצלה וכך גם אצל הורי וכך זה מתחיל, היא כמובן עדיין לא רואה חשיבות בכמה חשוב להיות צנועה ולכן היא לא מסכימה עם ההורים שלי בהרבה דברים שנוגעים לכך. ההורים שלי מעירים לה פעמים רבות על כך הן בצורה עדינה ובהסברים מפורטים, אך הדברים כאילו לא נוגעים לה בכלל, היא מקשיבה אומרת שהיא לא מסכימה וכך זה נגמר עד המריבה הבאה. אולי אבא שלי מחמיר מידי בכמה דברים אני לא יודעת מה שכן הוא נותן לה יד חופשית כמעט לגמרי בשאר הדברים האחרים, כך שאין לה כ"כ על מה להתלונן.

כאמור היא אחותי היחידה כך שאלי היא תמיד פונה לשפוך את ליבה ואני כאחותה הגדולה משתדלת מאוד לעזור לה. מקשיבה מייעצת מסבירהוכו'.. כמובן שזה בכלל לא קל לי שהרי אני מבינה את ההורים שלי לרוב וגם אם לא אני מנסה להסביר לה את דעתם בצורה שהם יצאו הגיוניים וחכמים, כך שאני לא מסכימה איתה בכלל.

אך בשבת האחרונה כבר לא יכולתי יותר.

ההורים שלי אמרו לה "לא" לגבי דבר מסוים ביום חמישי ומאז היא החליטה שהיא לא מדברת איתם, עושה פרצופים לכולם ומסתובבת כמו טווס נפוח בבית. לא יכולתי לסבול את ההתנהגות הזו אך החלטתי להתעלם. במוצ"ש הכל התפרץ פעם ראשונה שצעקתי עליה שהיא הרסה לי את השבת , שהיא לא יודעת מה זה להעריך את המשפחה שלה וכו.. והיא כתגובה ענתה לי שנמאס לה שכל היום ההורים שלי אומרים לה "לא" שלא כייף לה לחזור הבייתה בכלל אחרי הלימודים ושהחברות זה הדבר היחיד שנשאר לה ומבין אותה.

אני מרגישה שאני עומדת בטווח , גדול עלי כל העניין הזה אני לא יודעת כבר מה לעשות, אני כולה בת 20 ואני מרגישה שאני יכולה להיות הפסיכולוגית של העולם... דיברתי על זה עם ההורים שלי הרבה ואבא שלי אמר לי שאני לא צריכה להתרגש ממנה ושהוא מעדיף לשמור עליה בגיל הזה מכל מיני דברים ולספוג את זה שהיא לא מדברת איתו ועםאמא שלי.

אולי אני בנאדם רגשן מידי אבל מאוד מציק לי העניין הזה ביחוד שיש לי משפחה מדהימה ב"ה ולא בא לי שבגלל שטיויות כאלה תיהיה אווירה מגעילה בבית..

מה אני אמורה לעשות, עד כמה להתערב, מה להגיד, האם זה יעבור?

תודה רבה רבה!!!

תשובה