ללא נושא

תחילת היום היא בערב וסופו בערב שלמחרת. שנא' "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
שאלת היום והלילה קצת יותר מורכבת. עקרונית היום מתחיל בנץ החמה, כלומר בזריחת השמש, אבל עוד קודם יש כבר קצת אור, שמתחיל בעלות השחר .
באותה מידה , גם בערב, הלילה הוא מהשקיעה, אבל עדיין יש אור עד שחשוך מספיק ואנחנו כבר רואים כוכבים.
זמני הביניים הללו הם זמנים שבהם יש לנו ספק אם לקרא להם יום או לילה, ולמעשה זה באמת משתנה בהתאם לענין. במצוות כמו שבת , יום כיפור צומות וכד' אנחנו ניקח את המידה המכסימלית ונחשיב את השבת מתחילת השקיעה ביום שישי ועד אחרי צאת הכוכבים במוצאי השבת.
אבל במצוה כמו קריאת שמע או תפילה שאנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו מקיימים אותה כהלכתה - ביום או בלילה , אז נחכה לזמן שהוא בודאי יום או בודאי לילה ולכן לא נקרא ק"ש עד שיצאו הכוכבים וכד', ולא נתפלל שחרית עד שנראה בפועל את הזריחה של השמש.
יש צומות שחכמים קבעו שאסור לאכול ולשתות רק מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ואילו ביום כיפור שהוא מן התורה כתוב במפורש שצריך לצום "מערב עד ערב".
אם קבלת על עצמך דבר לעשותו מדי יום, כוונתך היתה מן הסתם לפעם ב24 שעות, ואז זה הולך לפי ההגדרה הראשונית של מערב ועד הערב למחרת. ניתן לעשות זאת גם בהפרש קצר , כמו שכתבת, לפני מנחה של יום אחד ולאחר ערבית של היום הבא , וזה נחשב כשני ימים.