שאלה
אין דרך לתאר כמה אני רוצה להתקרב אליך לאבא שבשמיים.
אין מילים שיוכלו להסביר לאנשים שמסביב שלא מבינים למה אני "מגזימה".
לפעמים אני מרגישה שאפילו הדמעות ששוטפות אותי לא עוזרות.
עברתי כ"כ הרבה.
יותר מידי.
אוי אבא שלי שבשמיים אני יודעת שאני מורכת מידי..אני יודעת.
אני עוזרת לכל העולם,לכל החברות מרימה אותן למעלה..שלא יתייאשו,מרביצה קטעים של "אבא תמיד סולח ואוהב" אבל מה איתי אבא שלי? גם אותי אתה אוהב?וסולח?ומבין?ומקשיב?
אני מתפללת,אני צנועה,אני שומרת על כל הלכה טכנית..(אני מקווה) אבל מה עם הנפש?למה היא לא שמחה?למה הנפש שלי רחוקה?
הרי אני כ"כ אוהבת אותך..וכ"כ כ"כ רוצה לשמח אותך.
כמה גרוע אדם יכול להיות.
כמה מידות רעות יש בי.זה בכלל עוזר להתחרט?
אני מרגישה שלא מגיע לי שתשמע אותי. אני מוצפת בלכלוך. אוי אבא לא הייתי ככה פעם.
זה שבר אותי,המשבר הזה לקח ממני הכל!
תחזיר,אבא,תחזיר!
תסלח לי..בבקשה..תסלח לי על כל מידה רעה שיש בי..למרות שלפעמים זה קיצוני..כי באמת..אני כ"כ רוצה לתקן!
אל תיתן לייאוש לקחת אותי אליו..אני רוצה להיות קרובה אליך.
אתה נותן לי הכל,תמיד.
תן לי להאמין שאתה אוהב אותי.
אני רוצה לדעת שאתה אוהב אותי.למרות הכל.
שיש לי סיכוי לתקן,להשתנות.
שיש לי סיכוי להגשים את החלום הזה...להיות לך מקור לגאווה.
אבא אל תעזוב אותי אף פעם. אני מבטיחה לך,אני לא אעזוב אותך לעולם.
תשובה
שלום לך
ממכתבך נראה שאולי את לא מספיק מודעת מה תפקידו של האדם בעולמו. לכן את מרגישה בדיכאון ולא מספיק מחוברת . יש לדעת שרצון ה' שאנו נקיים מצוותיו וכפי שנאמר על אברהם "לעשות צדקה ומשפט " צדקה זה במצוות שבין אדם לחברו. ומשפט במצוות שבין אדם למקום.
את צריכה להמשיך ולעסוק המצוות אבל לנסות לעשות כל דבר בשמחה, ולהבין שאם את עושה את מתקרבת ומתקנת דבר בעולם. אם תנסי להרגיש שאת מתקנת את העולם שלך ואת העולם בכלל בכל מעשה שאת עושה זה יגרום לך שמחה גדולה. "אחרי המעשים ילכו הלבבות"