שאלה
אני חייבת עזרה בבקשה!!!!אני פשוט לא יודעת מה לעשות..אני בחורה דתיה לאומית אני בת 18 בשרות לאומי בגרעין תורני,עד אחרי פסח לא היה לי טוב בכלל בשרות ורציתי לעזוב.. לא הרגשתי שאני עוש משהו, לא הרגשתי קשור... לא הרגשתי שזה מה שאני צריכה לעשות.. והיה לי כ"כ קשה שם... בתחילת שנה הייתי בבית ספר אחד ועברתי באמצבא לביה"ס חינוך מיוחד חשבתי שאולי שם יהיה יותר טוב וישתפר וזה לא היה ככה.. באתי עם כ"כ הרבה כוחות לשנה של השרות לאומי!!!!! כלום מזה לא יצא!!! אני מרגישה כ"כ פיספוס!!! ב"ה מאחרי פסח דברים התחילו להסתדר והרבה יותר טוב לי שם.. אבל...יש לי בעיה יצאתי עם בחור משם הכרנו בסניף.. בהתחלה ממש לא רציתי חשבתי שזה סתם בחור נחמד מהסניף ובסוף נכנסנו לזה והוא בצבא וזה קשה ליהות ככה בקשר והוא מרגיש לו מוכן ואין זמן ושהוא בבית אז הוא רוצה ליהות עם המשפחה...אז החלטנו להפסיק וזה כ"כ קשה!!!!!
בחודש שהחלטנו שמפסיקים דיברנו כזה כל פעם קצת כי לא היה ברור לנו מה הולך.. והרגשתי שהחודש הזה גרם לי כ"כ להסגר!!!אני לא מסוגלת להגיד לו דברים שפעם הייתי מסוגלת..אני מרגישה שהוא סגר אותי.. אמא שלי גם אמרה שכשאני בבית אני לא מדברת...וזה נכון... אני רוצה לדבר!!!!! אני לא מצליחה להוציא כלום!!!!!! אני כ"כ רוצה לדבר ולספר ואני לא מסוגלת!!!! אני לא מצליחה לספר!!!!! לא מצליחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!זה כ"כ מעיק עלי!!!!!!!!!!!!!!!!כי אני מרגישה שאני רוצה לספר ואני לא מצליחה להוציא!!!!משהו חוסם!!!!!!!משהו תוקע אותי מלספר!!!!!
ושאני בשרות אז טוב לי שם... ואני מתרגשת שאני חוזרת הביתה ואז שאני מגיעה הבייתה.. אז אני ניהיית עצבנית!!!! אני בוכה המון!!!!לא טוב לי!!!!! יש משהו שחוסם אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!גם בשרות אני לא מסוגלת לספר כלום לאף אחת!!!! אני לא מסוגלת לבכות למישהי!!!!!!! אני לא מצליחה!!!!!!!!ואני רוצה לשטף אנשים!!!!!!!!!!!!אבל משהו חוסם אותי!!! וזה כ"כ קשה לי!!!! אני לא מסוגלת להמשיך ככה!!!!!!אני באמת לא יכולה יותר!!!! זה קשה לי כ"כ!!!!!!!!!!!!!!!!1
תשובה
בס"ד
שלום לך
קשה שלא לקרוא בין המילים והשורות שאת כותבת שאת במתח רב, וברגשות מאד מעורבים, ומאד קשה לך.
אבל המתח שאת כנראה נמצאת בגללו הוא סערת רגשות קשה, גם השרות הלאומי הלא קל שאת עוברת השנה, וגם המתח סביב הקשר המאד מורכב שיש לך עם הבחור.
את זקוקה למעט מנוחת הנפש כדי לסדר לך את המחשבות בראש. את לא תלויה בבחור מה הוא יגיד, ומה את תעשי בעקבות זאת.
תחליטי להוביל, את תחליטי מה את עושה בשרות הלאומי, ומה הם סדרי העדיפויות שלך. את תחיליט שאם יש חודש הפסקה זה חודש הפסקה נקודה.
ונכון שהוא בצבא, אבל קשר זו מחוייבות, ואם הוא לא מסוגל למחוייבות אז כשהוא יתבגר שיתקשר.
את עושה רושם של בחורה שיכולה להיות חזקה, אז תהיי כזאת, כי אחרת את תלויה בחופשות שלו ובמצבי הרוח של אחרים.
ואולי עוד משהו, אני מציע שתסדרי לך על דף, על מה היית רוצה לדבר, ואחרי שאת יודעת על מה את רוצה לדבר תבחרי את החברה או מישהי מהמשפחה שאת מסוגלת לדבר איתה על זה.
מאד יקל עלייך אם תדברי, ואולי צריך גם קצת לבכות, לפרוק.
בהצלחה לך