ללא נושא

לא הבנתי את המקבילה "הרמב"ם ואריסטו עם הרב קוק והציוניים".
1. מה שהרמב"ם הביא דברים משל אריסטו, כיון שבאופן עקרוני טען "קבל האמת מי שאמרה". אין זה מר אלא אדרבא מתוק. וכבר אמרו חז"ל - "חכמה בגויים - תאמין".
2. התורה אינה זקוקה לשום הוכחה . מי שזקוק אולי הם בני האדם, וכל מה שמקרב לעבודת השם לאהבתו וליראתו - יבורך.
התנועה הציונית לא נדחפה ע"י כח חיצוני לעם ישראל אלא ע"י כוחות מתוך האומה עצמה. לכן אין לראותה בשום אופן ככח זר (סיטרא אחרא) אלא כחלק מתנועות החיים של האומה שהתנערה ממחלת הגלות הארוכה ושבה לחיים. נכון, שהיא לא ידעה לקרא בשם ד' ולא הגדירה את המטרות שלה באותן ההגדרות של שלמי אמוני ישראל, וגם לזה יש לקב"ה מן הסתם סיבה טובה , למה צריך לסובב את הדברים דוקא כך, (וכבר כתבו על זה הרבה מגדולי ישראל בדורות האחרונים)אבל בכל מקרה זה לא שייך כלל ל"שדות זרים".
לו היינו חכמים מספיק, כל היהדות הדתית ומניפים את הציונות למעלה , למקומה האמיתי בגאולת ישראל , היתה היא בעצמה דוחפת להקמת הקומה הרוחנית על הקומה הפיזיתץ שהיא הצליחה לבנות, עכשיו שלא השכלנו לעשות זאת , לא נאשים את הציונות שהגשימה את מטרתה, אלא את עצמינו על שלא ידענו להודות על לידת התינוק , כי רצינו אותו כבר "מבוגר" ו"שפכנו את התינוק עם המים ".