שאלה
שלום כבוד הרב
אני בת21, דתיה ובוגרת אולפנה. יצאתי עם בחור שומר שבת לפני כ3 שנים, ועם הזמן לא הצלחתי לשמור על עצמי למרות שהתחלנו את הקשר כשומרים נגיעה. ניהלנו קשר בן שנתיים ויותר עם פרידות והמון קונפליקטים תוך כדיי משום שנהגתי להעלות הכל על הפרק. בסופו של דבר החלטתי להיפרד ממנו למרות שידעתי את ההשלכות של המעשה, שאני בחורה דתיה ואיך אוכל לצאת עם אחרים ומלבד זה גם יש לי רגשות אליו, בעיקר משום שהיה לי ספק שאיתו אקים בית אידיאלי מבחינת חינוך ילדים ויראת שמים. כבר 3 שנים שאנחנו לא מצליחים להתנתק סופית. ניסיתי לצאת עם אחרים וזה לא הצליח לי. הבעיה הכי גדולה שלי היא שאני לא מצליחה לחזור בתשובה באמת, ויותר מזה כל הזמן אני חווה מחדש את המעשים שלי וכך לא מצליחה להתגבר ולהתנתק רגשית ושכלית ממנו. רציתי לעזוב למדרשה בצפת לתקופה אך זה בלתי אפשרי כי אני בהמהלך לימודים לתואר עמוס במיוחד. ידוע לי כי שנינו רצינו ואולי אף רוצים את הקשר הזה אך לא יכולים במציאות הקיימת כי לא הסתדרנו ולשנינו יש דרישות וערכים שונים. כיום הוא בעצמו לא בטוח שירצה בית וחינוך דתי משל עצמו. הוא בן 24 וחזר בתשובה לבד בגיל 18 משפחתו חילונית. יש לציין כי הוא אדם בעל לב זהב ומידות טובות במיוחד ויש לו זיקה לדת ונשמה גבוהה כאשר הוא מתמיד בלימוד (לרוב הוא לא מבלי לקטרג עליו חלילה)
מה הרב מציע לי לעשות כדיי להמשיך הלאה? אינני יודעת אם אני צריכה להוציא אותו לחלוטין מחיי וכיצד אוכל לחזור בתשובה ולהוציא את הספיקות והבלבולים מראשי ונשמתי. בעיקר מעשיי רודפים אותי למרות שאני מודעת לגמרי ומתמודדת כל רגע. תודה וסליחה ומחילה על הטרחה
תשובה
כמה קשה לענות , ובמיוחד כשאינני מכיר אותך.
אנסה לגעת בענין -
את שואלת שתי שאלות - האחת ביחס להמשך קשרר עם בחור שלא ברור לך , או אולי ברור שלא זה הבחור שאיתו תרצי להקים בית. השניה - ביחס לחרטה על מה שהיה והתשובה השלימה. את גם קושרת בין הדברים ומצביעה על הקשר הרגשי שקיים .
אין ספק שקשה ואולי בלתי אפשרי שבחורה תיצור קשר אמיתי עם בחור כשהיא עדיין קשורה בצורה כלשהיא עם מישהו אחר. זה נגד טבע הנפש. הקשר הרגשי, יכול להיווצר ולהיות מאד חזק, אבל זהו קשר שלפני חתונה כשעוד לא מתמודדים עם השאלות האמיתיות של החיים. קשר רגשי כזה הוא נחמד ונעים וגם יכול להיות דבק זמני כדי להחליט על בן זוג, אבל הדבק הזה יתייבש מהר מאד , אחרי החתונה, וצריך יהיה ליצור את הדבק האמיתי שיחזיק עד 120.
בעצמך כתבת שכשהתחלתם להעלות את השאלות הקשות נתגלו חילוקי הדעות. עיקר הקשר הרגשי ייבנה בע"ה כשתהיי נשואה , מתוך בנין ועמל משותף, עם בעלך, כשבאמת הבית שתבנו ייבנה בחשיבה ועשייה משותפת, תחנכו את הילדים ותראו את ההמשכיות של המשפחה ביצירת החוליה הבאה ,זה מה שיוצר את הדבק הכי אמיתי .
המסקנה ברורה? כנראה.... עם כל הכאב!
אין לי ספק, את מתארת חרטה ורצון אמיתי לבנות את עצמך ואת ביתך בקדושה ובטהרה אמיתיים. זוהי התשובה ! אלא שקשה לך שלא לחשוב , והיזכר ברגעים "נעימים" מהעבר. - זו כבר עבודתו של היצר שמנסה להפיל אותך בחזרה, וב"ה שהוא לא מצליח. המון טענות יש לו, "הרי את יודעת שחטאת", "את כבר לא כזו צדיקה כמו שאת רוצה להיות" , "אף בחור דתי לא ירמצה אותך" וכד'. ואני אומר לך - זה לא נכון!!!
את מתגברת ורוצה בית נכון , כל בחור ירא שמים ישמח מאד לפגוש אותך, דוקא אם הצלחת להתמודד , הרי כולנו בני אדם, ולכל אחד יש את הנפילות שלו, אם את תחפשי צדיק גמור, אני מבטיח לך שלא תמצאי, כי אין כזה, ואם הוא יחפש - גם הוא יודע שלא ימצא. הוא מחפש אשה ואת מחפשת איש - ורק ביחד תבנו את השלמות שלכם!
אז מה העצה ? תמלאי את הראש בקדושה. זה לא חייב להיות במדרשה, זה יכול להיות באמירת תהלים, או בתפילה , או אפילו בלימוד פרשת שבוע או הלכות יום יומיות, ובודאי בעיסוק במעשים טובים. במיוחד כשאת נפגשת עם בחור חדש, תמלאי את הראש במחשבות טובות ורצון לראות בו את מה שאת מחפשת ותשתדלי למצוא בו את התכונות שיאפשרו לך להעריך אותו ולהיות מסוגלת לתת בו ביטחון שיוכל להיות לך לבעל ולאב המשפחה והילדים.
את תצליחי!