לכולם יש חבר. גם אני רוצה!

שלום רב,

קודם כל אני רוצה לחזק אותך, יישר כח על האמונה הגדולה שלך ועל הרצון שלך ללכת בדרכי ה´ ולא לוותר. תמשיכי כך!! אני באמת ממליץ על החוברת "הנגלה שבנסתר" וכדאי לך לנסות לתת את זה גם לחברותייך.

להתאהב זה לא חטא. זהו דבר נחמד מאוד ומאוד טבעי שבגיל ההתבגרות מישהי תתאהב. בגיל ההתבגרות אנחנו מתחילים לפתח את האישיות העמוקה והגדולה שלנו.. את האישיות השלמה שלנו ולכן גם את ההכנה לקשר השלם והגדול שבעזרת ה´ נבנה בעתיד.. לכן אנחנו מתאהבים, אומנם אנחנו חייבים לדעת שאסור לנו לממש את ההתאהבויות האלו מכיוון שהקטע הזה של קשר בין בן לבת בגיל הזה הוא מאוד בעייתי כפי שאמרת בעצמך

כדי להבין את הבעיה האמיתית בקשר בין בן לבת בגיל הזה צריך להבין למה המשיכה הזו כן נועדה..

שאל אותי פעם מישהו, למה אסור מהתורה קשר בין בן לבת?
עניתי לו: בטח שמותר קשר בין בן לבת, זה אפילו מצוה. [מהתורה מותר קשר בין בן לבת ואפילו מותר לגעת בבת, אבל התורה רוצה שזה יהיה כמו שצריך, בגודל האדיר שזה יכול להיות באמת, שהקשר ימצה את הפוטנציאל האדיר שיש בקשר בין בן לבת וזה דוקא בנישואין, לתורה יש בעיה ברגע שלוקחים את הדבר הנפלא הזה ומקטינים אותו. ]
נסביר את הדברים יותר בהרחבה:

עלינו להבין[ שקשר בין בן לבת במהותו הוא דבר עצום וענקי] . להבין שבקשר האמיתי (נישואין) יש פה חיבור של שתי נשמות עצומות שהופכות להיות אישיות אחת, הופעה אחת של הקב"ה, ההבנה שיש פה בית שנוצר לתרום ולעשות לעם ישראל, ההבנה שיש פה קשר שמגדל משפחה וחיים של יצירה ועשייה משותפת וכו´.
הקשר בין איש לאשה - טמון בו המון, הוא חיים של יצירה של קדושה ואחד מהדברים העצומים ביותר והקדושים ביותר בעולם , אם אנחנו מבינים את זה – כמה הקשר הזה גדול המסקנה היא ברורה:
אכתוב משל: אני הולך ברחוב, ורואה את חברי משחק כדורגל עם ספר תורה בתור הכדור. אני צועק עליו - מה אתה עושה, הוא אומר לי "מה הבעיה?" אני אומר לו זה ספר תורה זה דבר קדוש – זה לא משחק, זה נועד לדברים גדולים ועצומים.
הנמשל ברור - אם אנו מבינים מהו גודלו של הקשר בין איש לאשה עלינו להבין שאסור לנו להקטין אותו בשום פנים ואופן ואסור לנו להפוך את זה למשחק. קשר כי זה נחמד, או כי זה כיף או אפילו יותר מזה אבל בכלל לא בכיוון של הקשר הנפלא שיכול להיות איננו הדבר הנכון, בצורה זו אנו מורידים אותו מערכו ולכן עלינו לשמור עליו בחרדת קודש ליום שבו אכן נהיה מוכנים לממש את הדבר העצום הזה רק בצורתו האמיתית – נשואין (הרי ברור שגם המשיכה העצומה בגיל הזה נובעת מכמה שהדבר הוא גדול). כל הבעיות בעולם החילוני של היום עד למצב הנוראי ביותר של קשר גופני רגעי של "השתמש וזרוק" נובע מהתפיסה הקטנה של קשר בין בן לבת – כאילו זה צעצוע או סתם להנאה ולכיף – מרגע שאתה מתיר תפיסה כזו גם אם הקשר איננו נמוך כמו בעולם החילוני – בעצם התרנו את הירידה עד למטה – כי תפיסתינו תפיסתם... גם תפיסתינו הופכת להיות שניתן קשר "סתם" , אפשר רק "חברות" - לא ולא. אצלינו הקשר הוא רק למטרה האמיתית.
[ופה הנקודה הכי חשובה ]
לפעמים חושבים שלפי היהדות אנו מפסידים דברים בקשר, ומי שאינו שומר מצוות יותר נהנה... אבל ההיפך הוא הנכון – [אלו שאינם שומרים מצוות מפסידים את הקשר העצום הנפלא והאדיר שיש למי שניגש לנושא מתוך אמונה והסתכלות נכונה] – את מה שיש לנו בקשר, להם בחיים לא יהיה (אלא אם כן ישנו את תפיסתם), [התורה איננה מרשה קשר כזה של "חבר" כי כוונת התורה שהקשר שיש בין בן לבת יהיה הכי שווה שאפשר, הכי כיף שאפשר הכי מרומם שאפשר והכי קדוש שאפשר] כל אלו קשורים אחד בשני, מהתורה אנחנו אף פעם לא מפסידים , אנחנו רק מרוויחים משהו הרבה יותר גדול, אולם זה דורש את ההבנה שלנו ואת ההכנה שלנו לדבר כל כך יפה ומדהים, עלינו לצאת מהתפיסות החילוניות שקשר בין בן לבת זה סתם משהו נחמד כזה - זה הרבה יותר , וככל שיותר נמצה את מה שטמון בקשר הזה הוא גם יהיה יותר נפלא .

לכן אינני אומר שזה קל היום להימנע מזה אבל זה בהחלט שווה. את לא צריכה לחסום בתוכך את האהבה לבנים אלא כל הזמן להפנים שאת לא מוותרת על אהבה את פשוט מכינה לעצמך את האהבה היפה ביותר שיכולה להיות ושתיהיה לך בעזרת ה´ בעתיד.. זוהי האהבה הנכונה והאהבה האמיתית שלא כדאי להקטין אותה כי זה רק ההפסד שלנו. גם החברות שלך שנהנות כל כך עם הבנים. זה אומנם בטוח נחמד אבל האם נראה לך שהקשר שיהיה לך בעתיד יהיה פחות כיף מזה? אז אומנם צריך קצת לחכות אבל זה שווה את הציפייה ועדיף דבר גדול שלם ואדיר מכמה דברים קטנים. וככל שתבני בתוכך את התפיסה הנכונה ולא תקטיני את הדבר כמו חברותייך את מכינה את עצמך בצורה הרבה יותר עצומה לדבר הזה.

צירפתי לך פה את תרצי תשובה שעוסקת במה זה אהבה, שווה לקרוא:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=69998


גם יש את המאמר הנפלא שכתבה אודליה על התאהבות ושווה לקרוא:

http://www.makshivim.org.il/n_show.asp?id=14008

אני גם ממליץ לך בכלל להשתדל שלא לדבר עם בנים בכלל.. לא בסניף וגם לא בצ´אטים כי זה סתם פוגע ולא תורם. אומנם אם את לא יכולה אינני כופה אותך אבל אני מאמין שזה יעשה לך רק טוב וכמה שאפשר להימנע מדיבור עם בנים בגיל הזה זה טוב.

אני חוזר ואומר שאין זה רע להתאהב ואם את מתאהבת בבן בסניף לא נורא. אל תשקיעי כל הזמן אנרגיות בלשכוח ממנו. תנסי להשקיע אנרגיות בדברים אחרים עד שהרגש כלפיך ידעך אט אט. תשקיעי בחברות, בתחביבים, בללמוד, בלבנות את עצמך. את הרגש הקטן שישאר תשמרי בבטן אולי יום אחד כשתהיי מוכנה לנישואים תנסי לבדוק אם זה יכול ללכת וכבר שמעתי כמה וכמה סיפורים על מישהי שחיכתה כמה שנים עד שזה יהיה מתאים ופנתה אל הבחור והם יצאו – לפעמים זה הלך ולפעמים לא..

הדבר החשוב זה תמיד לזכור מאיפה המשיכה הזו נובעת ולמה זה מיועד.

אשמח לקבל ממך תגובה אם עזרתי לך קמעה..

אבי,
wolfsonavi@gmail.com