להתחתן בלי אהבה

בס"ד

שלום רב,

מחלק את השאלה שלך לשני נושאים:

1) הקביעה שלך (ציטוט): "אני בטוח שאני לא אמצא מישהי כמוה"

תשובה: לעתים קרובות אנשים מרגישים כך, כאשר מסתיים קשר שהיה לו סיכוי. כידוע הזמן הוא רופא מצוין לגוף ולנפש. במשך הזמן מוצאים אהבה חדשה שמרפאה את הצלקת של האהבה הקודמת. נראה שאתה תאהב מאוד את אשתך ויהיו לך חיים מלאים אהבה ושמחה.

2) השאלה (ציטוט): "האם זה דרך נכונה או שזה אסור בתכלית" - בשום מקום לא נאמר שהאהבה היא תנאי לנישואים (וודאי ראוי וחשוב מאוד שבנישואים תהיה אהבה, קשה לקיים זוגיות טובה בלי אהבה אבל כאמור) האהבה אינה תנאי לקידושין.

הרב דסלר ז"ל בספר 'מכתב מאליהו', מסביר שהקשר הזוגי מעורר ויוצר אהבה. לשיטתו בכלל לא צריך להתחתן מתוך אהבה. האהבה מתעוררת מתוך החיים המשותפים: הוא מסביר שנתינה יוצרת אהבה. חיים זוגיים יוצרים רגשות קרבה. גם אם תתחתן בלי אהבה, במידה ותהיה אדם הגון שמשקיע בזוגיות, נוהג כבוד והערכה באשתך, פועל כדי להיטיב אתה ולשמח אותך - כל הפעולות הללו יעוררו, ויגבירו אהבה גדולה ועצומה.

נ.ב. - לא הבנתי את השורה (ציטוט): "אם אהיה פרוש בתעניות וסיגופים" - מדוע אדם צריך להיות פרוש בתעניות וסיגופים. אין שום חובה, לא מצווה ולא הידור לחיות חיי פרישות וסיגופים.