שאלה
ראיתי שמרן שליט"א מחמיר בכרית של כוסמת (הנועדת לצרכים רפואיים) ואנכי בער לא אבין ואחר בקשת המחילה אודה אם יבארו החומרא.
הנה בבבלי פסחים מה ע"ב איתא בשם רבי שמעון בן אלעזר, דכופת שאור שייחדה לישיבה - בטלה. ואמנם בגמרא נפסק שצריך תנאי נוסף (לבד מהייחוד) – שיטוח גוש זה בטיח ובכך עושה מעשה המוכיח ביטולו. ונפסק דין זה ברמב"ם פ"ב מחמץ ומצה, הלכה ט"ו ובשו"ע או"ח, תמב, ט: "חמץ ... שייחדו לישיבה וטח אותו בטיט, מותר לקיימו בפסח". והסביר במ"ב סקמ"ב, שם: "ובזה [=ע"י הטיחה] מהני אפילו לא נפסל החמץ מאכילה והטעם משום דבטליה עי"ז משם אוכל". וראה בשו"ת גינת ורדים, חלק או"ח כלל ד סימן יא: "דחששו בחמץ שמא ימלך ויקח ממנו ויאכלנו ולגבי איסור חמץ לא מפקע בביטול וביחוד כלל", כלומר שטיחת הטיט גם שומרת את האדם מלהיכשל בכך ולכן התיר בשו"ת הנ"ל שימוש בדבק חמץ בכובעים: "מצינו למדין לנ"ד שהתירו בשופי שהרי ביטלו מתורת אוכל ועביד ביה טפי מטיחה שמכסין את החמץ ותופרין עליו". וכ"ש בכרית הכוסמת התפורה היטב ואין כל חשש שיבוא להיכשל בחמץ הנ"ל.
אמנם השימוש בכרית כרוך בחימומה במיקרוגל למשך מספר דקות ועלול לצאת מכך ריח ואולי אפילו ממשות של האיסור לתנור ומשם אח"ז למאכלים אחרים. ברם, החמץ הנ"ל נחשב כעפרא בעלמא (כפי שכתב המ"ב, שם, אמנם אודות חמץ שנפסל מאכילת כלב) ולכן התיר המ"ב, בדיעבד, "אם נפל ממילא חמץ זה שנפסל מאכילת כלב לתוך המאכל אפילו רק ברובו אין לאסור לאכול אותו המאכל דהא חמץ זה הוא כעפרא בעלמא". ופשוט לכאורה שריחו ואפי' ממשו המועט המצוי במיקרוגל אינו נחשב לחמץ כלל ומותר.
יורנו רבנו ושכרו שלם מן השמיים
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
ההבדל המשמעותי העיקרי הוא שכופת שאור אחרי הטיחה אינו ראויה לאכילה מטבעה ובתוספת הטיחה היא ממש לא שייכת לשם אוכל אבל כוסמת שבכרית ראוי לאכילה לגמרי והתפירה לא מועילה לו. אם היית רוצה להמשיל את הענין היית צריך לשאול האם מותר לסגור לחם בתוך כרי ולהשתמש בו. והתשובה תהיה לא. גם כאן לא.
בהצלחה