כיצד לנהוג באמירת קדיש

התשובה ניתנה על ידי הרבנית יעל שמעוני, כחלק ממיזם "משיבת נפש-רבניות בית הלל".

שלום רב,

שנת האבל על הורה היא תקופה חשובה ורגישה ואמירת הקדיש היא חשובה מאוד לעילוי נשמת הנפטר (רמ"א יורה דעה שע"ו סעיף ד'). על ידי הציבור העונה "יהא שמי' רבא מברך כו' " מתקדש שם שמיים ומתכפרים עוונות הנפטר (גשר החיים פרק ל סעיף ד). אני שומעת בדבריך רצון של הנשים האבלות לקחת חלק בעילוי נשמת האב בתפילה גם אם הן אינן אומרות את הקדיש בעצמן.

הבן האומר את הקדיש צריך להקפיד על תפילה במניין שלוש פעמים ביום. האבלים עומדים בזמן שהם אומרים את הקדיש בעוד הקהל יושב ועונה לקדיש בקול (כפי שנהוג במנהג תוניס וקהילות נוספות).

הנשים האבלות שאינן אומרות קדיש אינן מחויבות להקפיד על תפילה במניין וגם לא לעמוד בזמן הקדיש. אולם, אם יש רצון מצד האבלות להיות מעורבות יותר בתפילה לעילוי הנשמה בזמן השנה ישנן מספר אפשרויות.

האבלות יכולות לקחת על עצמן להגיע לתפילה באופן קבוע, לתפילה אחת או יותר, להקפיד לשמוע את הקדיש ולענות לו כחלק מהקהל. ההוספה של תפילה בציבור יכולה לתרום רבות בזמן שנת האבל, אבל לא כל אחת רוצה או יכולה לקחת מחויבות כזו על עצמה.

כמו כן, אם הן רוצות הן יכולות לעמוד בזמן הקדיש ובכך לחוש הזדהות גדולה יותר עם הבן. אם יש נשים נוספות בעזרת הנשים הבחירה לעמוד עשויה לבלוט ולאותת לנשים האחרות שיש כאן אבלות. מצד שני, היא יכולה להפתיע – כדאי שהאבלות יבדקו אם מהלך זה מתאים להן ולקהילתן. כאמור, יש כאן אפשרות נוספת לקחת חלק, אבל ייתכן שחשוב לאבלות לא להראות חריגות בתוך הקהל.

מן השמיים ינוחמו האבלים והאבלות, ושיזכו לעשות נחת רוח לנפטר בתפילה תורה ומעשים טובים.

יעל שמעוני

הרבנית יעל מנהלת את מיזם "משיבת נפש- נשות תורה עונות כהלכה", עמיתה במכון למנהיגות הלכתית ע”ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום ומלמדת בתיכון פלך ירושלים.