שאלה
שלום כבוד הרב.
יש לי שאלה בנוגע לשבע ברכות של חתן וכלה.
ארוסתי (אני מתחתן בע"ה עוד שבועיים)
אמרה לי שיש סברה (הלכה) שאומרת שהחתן וכלה בשבוע הראשון שלהם הם כמו מלכים לכן אסור להם לעשות כלום (כלומר למשל אספר לך: הייתה אצל חברה של ארוסתי שבת חתן של אחיה אז כולם היו באמוק לארגן הכול לקראת שבת, והם לא קראו לחתן ולכלה לעזור להם בעבודות הבית "כי הם מלכים לשבוע" ועל כן הם לא פינו שולחן בשבת חתן שלהם וכו' וכו' בקיצר חיו כמו מלכים- באו,אכלו, אמרו תודה והלכו)
בכל אופן, לא ראיתי זאת בעין יפה שהרי אותי חינכו תמיד לעזור כשמבקשים עזרה (ועוד על אחת כמה וכמה אם זה מיועד עבורי)
רציתי לשאול מה באמת ההלכה אומרת?
ואיפה זה נפסק (אם בכלל..)?
האם חתן וכלה צריכים לשבת ולא לעשות כלום או להיות כמו כולם ולעזור במה שהם יכולים??
תודה
יום טוב,
תשובה
שלום וברכה
ראשית, שיהיו לכם חיים מאושרים ושמחים קדושים וטהורים, ותראו ברכה בעובדה שאלה הנושאים שאתם דנים בהם.
שניכם צודקים.
לאמור: אכן ראוי שבשבוע של הנישואין יתייחסו לחתן ולכלה כאל מלך ומלכה, והם לא יעשו דבר, ומכאן ואילך יהיו עוזרים ומסייעים וכדו'. אולם צריך לזכור כי בסיפור הזה יש גם צד שני, ואלה האנשים שצריכים לעבוד למען החתן והכלה. אם הם עושים זאת בשמחה, וזה מתאים להם לפנק ולהתייחס כאן לחתן ולכלה – שבו בשמחתכם, ואל תעשו דבר, וכאמור – מכאן ואילך היו תמיד בין העוזרים ובין המסייעים.
לעומת זאת, אם יש הורים מבוגרים, או קשה לכולם, וזה מביא ל"אמוק" – החלצו ועיזרו, כדי שלא מישהו אחר ייאלץ "לשלם" את מחיר שמחתכם.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב