שאלה
צהריים טובים כבוד הרב,
אני דתל"ש מאמין\דתי רצף (ההגדרות לא באמת תופסות).
למרות זאת, בסופו של יום אני אדם מאמין ומעוניין שטקס החתונה שלי יהיה דתי אורתודוקסי כהלכה, אך בת זוגתי (אף היא מאמינה ומסורתית) מסרבת להתחתן ברבנות עקב חששה מנושאי הגט והעגינות כמו גם ענייני השוויון המגדרי.
מבחינת גט היא מסכימה כי האופציה של הסכם מאהבה של ארגון רבני צהר משקיט את חששותיה אך נושא הכתובה עודנו מעיק עליה מבחינת עגינות, כמו גם חסור השוויוניות שמגולמת בה.
עלי לציין כי לצערי הרב הוריה אינם דוגמה ומופת לזוגיות תקינה, והרבה מחששותיה ודרישותיה לשוויונות ו'יכולת לצאת בקלות' נובע ממה שעברה בביתם והפחד לעבור דבר דומה עקב חוסר השוויון הטבוע במערכת.
האם לרב יש הצעות חלופיות, מקורות מעירי עיניים או כל דבר אחר אשר יוכל לסייע לי?
תודה רבה מראש!
אלי
תשובה
שלום וברכה
ראשית, שתבנו בית בשמחה, באמון, בבריאות, בקדושה ובטהרה.
אשמח שתקראו כרקע את:
https://goo.gl/F52ahF.
הוא ינכיח לכם את ההתלבטות ואת החיפוש ההדדי בתחומים אלה.
נראה לי כי הדבר הנכון לעשות הוא אכן לפסוע בשני מהלכים: מהלך אחד הוא עריכת החופה והנישואין בדרך ההלכתית המסורתית, שהיא זו שיש לה משמעות הלכתית, ובכך להקים את ביתכם על הבסיס הזה; במקביל, בהחלט אפשר שביניכם תכרתו ברית נוספת, בהן ההתחייבויות הן גם שלה. ברית חוזית זו יכולה לבטא את הדרך בה אתם רוצים לממש את ההתחייבויות ההדדיות שלכם בחוזה כתוב.
לאמתו של דבר, אדגיש כי הברית האמיתית שבין בני הזוג אינה חוזית. היא ברית, ועל כן אינה צריכה להיות מבוטאת במסמך. לא זו בלבד, אלא שברית חזקה יותר מכל מסמך שנחתם. אולם אם הדבר חשוב לכם – עשו זאת כך.
כל טוב ושמחה גדולה