שאלה
שלום רב.
לפני 5 חודשים אפשר לומר שהכרתי את האחת שלי. אחרי שנים של חיפושים. אנחנו אותו ראש. אותו כיוון שמחים ביחד ומאושרים זה בזאת. הכול טוב ויפה עד שאנחנו מתחילים לדבר על טלוויזיה בבית. אני מאוד רוצה. למרות שאני לא צופה כל היום והיא מתנגדת בכל תוקף. העניין הוא שהכול תקין בסדר ונפלא חיוכים ואשר. עד שמגיעים לנושא הטעון ואז שנינו מתחילים להתעטף בעצבות.. אני לא מצליח לשמוח! כל פעם שהנושא עולה. אני נעשה עצוב עד דמעות. כבר בא לי לזרוק הכול. לפח. לא בא לי להיות עצוב רק בגלל זה מצד שני עצוב לי לוותר בכללי. מה עלי לעשות?
תשובה
שלום וברכה
נפלא.
התחלתם בצעדת הזוגיות.
מצאתם את עצמכם בפני מכשול בלתי צפוי בדרך.
ועכשיו אתם צריכים להתמודד עם המכשול הזה, שמתרחש הרבה מאוד בחיי זוגיות - מצב בו יש פער בין רצונותיהם של בני זוג.
ואז - אז צריך לפתח כלים להתמודד עם האתגר המיוחד הזה בדרך.
אחרי שכל אחד פורש את תפישת עולמו, הוא גם מנסה לשקף את מה שהשני חושב ומרגיש; ואחרי ששני בני הזוג חיים את החיים של שניהם ומבינים לעומק - מחפשים דרכים אפשריות, שכל אחד שואל את עצמו כמה רחוק הוא יכול ללכת. אם אפשר - בסוג של פשרה; אם אפשר - בוויתור של אחד ומציאת נושא אחר שדווקא בו השני יוותר; אם אפשר - בהחלטה לשנתיים הראשונות, ו״אז נראה״; ועוד דרכים רבות.
כשבני זוג יכולים לעשות זאת לבד - זו האפשרות הראשונה.
ואם לא - הולכים למתמחה בגישור זוגי, או בטיפול זוגי - ומקבלים כלים לעשות זאת.
כאמור, תחנות כאלה עוד תהיינה רבות בחיים, ועל כן - טוב שזה קורה עכשיו, ואתם תמצאו את הדרכים להתמודד עם האתגרים.
כל טוב וחג שמח