השתתפות בהפרשת חלה בשנת אבל

התשובה ניתנה על ידי הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס) במסגרת מיזם "משיבת נפש – רבניות בית הלל".

שלום רב,

החיים מזמנים לנו סיטואציות רבות בהן ההרגשות מתערבבות ומתבלבלות: בעוד הלב שרוי בכאב ובצער על אובדן של חיים מהעולם, מתקרבת גם שמחה וברכה שעומדת להביא חיים חדשים אל אותו עולם עצמו..

מבחינה הלכתית, שנת אבל על הורים מוגדרת כי"ב חודש וכדאי לדעת שהסיבה שהאבלות על הורים ארוכה מכל אבלות אחרת קשורה למצוות כיבוד הורים. כלומר, ההלכה הגדירה שכיוון שאנחנו חייבם בכבוד הורינו, הדרך לתת להם כבוד, ובמובן פנימי לבנות את היחס המכבד והמקשר אותנו אליהם – יכול להתקיים גם לאחר המיתה. ההלכות שאת מחויבת בהן במהלך שנה זו, הן למעשה הזדמנות להתעסק עוד בקשר שלך אל ההורה המת ולתת לו את הכבוד והמקום בחייך, וזה מתרחש גם דרך הימנעות מהשתתפות בשגרת החיים הברוכה שמזמנים לנו החיים באופן טבעי.

ההלכה הגדירה שהסיטואציה בה נאסר על אבל להיות חלק ממנה היא "סעודת מרעים", כלומר מפגש של מספר חברים שנפגשים לשם הכיף או השמחה ולא סביב עיסוק ענייני/מקצועי. בסעודה שמוגדרת "סעודת מצווה" יש מבני עדות המזרח שהקלו למעשה במידה ואין במקום מוזיקה או שמחה מתפרצת.

דומני שסעודת חברות של הפרשת חלה לא נכללת בהגדרת "סעודת מצווה" והיא בפשטות, הגם שנעשית לצורך עניין בעל משמעות, מוגדרת כסעודת מרעים. אני מציעה שתקפצי לומר שלום ולהביע בכך את השתתפותך בשמחה המתרגשת לבא בע"ה ואולי אפילו תגידי איזה דבר תורה או ברכה שמתאים לסיטואציה – ולאחר מכן תשובי לביתך ולאבלך.

מניסיוני שלי, אני חשה שבנקודות הכרעה כאלו, מעבר לעובדה שכך ההלכה מורה לנו לנהוג – יש הזדמנות לעסוק באופן פנימי באבלות, בחיבור ובכבוד שיש בתוכנו להורה שנפטר ובתודעה החדשה שהמפגש עם מוות קרוב מעניק לנו לכל מפגש עם מציאות החיים הברוכה והמורכבת.

בברכת המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים

חנה

הרבנית חנה היא ראש בית המדרש במדרשת לינדנבאום ומשמשת בתפקיד רבנית בבית ספר פלך בירושלים.