הפסקת הגשם בגלל עולי רגל בפסח כמו בסוכות

לשואל שלום

קודם כל אשבחך על השאלה הנהדרת, חזק וברוך!

אעלה כמה כיווני חשיבה ואולי דרכם ניתן יהיה להשיב את הדעת (עיקרי הדברים לקוחים ממאמר שפרסם הרב יוסף פריאל):

1. ראשית, בארץ ישראל יש ברוב השנים חמישה חודשי גשמים (חשון- אדר), החריגה מהם היא נדירה, כך שבניסן לא צפויה בעיה של עולי הרגלים המגיעים מן הפרת לירושלים.

2. שנית, הפגיעה בעולי הרגלים לפני עונת הגשמים על ידי גשם בדרך, קשה מפגיעתה בסוף תקופת הגשמים, הן מן הסיבה הנפשית של אי המוכנות לגשם; בניגוד לעולי הרגל בניסן שכבר התרגלו לגשם שירד לאורך כל החורף, והן מתוקף כך שגשמים פזורים של סוף העונה קלים מגשמי היורה.

3. ועוד, החשש בבקשת גשמים מוקדמת היא העובדה שלעולי הרגל תיחסם השיבה הביתה בגלל הצפת נהר פרת מן הגשמים הראשונים. חשש זה לא קיים בעליה לרגל בפסח שהלא ירדו גשמים כל החורף וגשמים נוספים לא יעלו ולא יורידו.

4. ועוד, נראה לומר שאין מפסיקים לבקש על רוב טובה . לעומת זאת הבקשה להמנע מלהתחיל היא לגיטימית. כשדוחים את הבקשה רק אומרים לבורא עולם שאנחנו רוצים את אותה כמות גשם אבל בתאריך אחר. להפסיק בסוף החורף פירושו לומר שלא רוצים יותר גשם.

5. לסיום, אפשר להוסיף שעולי הרגלים הבאים בניסן באים בחדווה ובציפיה . הם צברו חובות של קרבנות ותרומות וההליכה למקדש על משמעותה הדתית רצויה על ידם גם במחיר של גשמים פזורים שיפריעו להם מעט במהלך הדרך. לעומתם, השבים משבעת ימי הסכות כבר מילאו את חובתם ושיא התרגשותם כבר פגה, ועתה עליהם לצאת לדרך ארוכה וקשה מהלך חמישה עשר יום. כדי למנוע מהם קושי נוסף של דרך גשומה, הקלו עליהם חז"ל על ידי דחית בקשת הגשמים.

יהי רצון שתהא שנה זו גשומה מלאת כל טוב ופרנסה בשפע לכל בית ישראל. אמן.