היחס לחולדאי

שלום

המזידים מתוך בחירה, יש לנהוג בעקרון כדברי הרמב"ם-

"בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמים חטאו ומחרפים אותו בפניו ומבזין ומקללין אותו עד שיחזור למוטב כמו שעשו כל הנביאים בישראל".

ובימינו יש לדונם כדבריו במקום אחר-

"אבל בני אותן הטועין ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם, ונולדו במינות וגידלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם – שהוא אנוס, ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם. כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה".

וכן כתב מרן הרב קוק על ימינו-

"כן היא ה'שפחה בישא', של זרם הזמן, שנתנו לה משמים שליטה טרם שתכלה לגמרי ותנדף כעשן, שהיא משתדלת בכל כשפיה הרבים את בנינו הצעירים לזנות אחריה. הם אנוסים גמורים, וחלילה לנו לדון אונס כרצון".

והחזון איש כתב-

"בזמן ההעלם, שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה הורדה גדר הפרצה, אלא הוספת הפרצה: שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו. וכיון שכל עצמנו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה, ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת"

על כן, יש להתפלל עליו שיזכה לצאת מן המבוכה ולשמוע את נשמתו הזועקת בחבליה לשוב לרצון בוראה, וזאת בד בבד עם המאבק הברור והנחרץ שצריך להיות נגד מעשיו הנוראים להגביר חילול שבת בערי ישראל.

כל טוב