הורים לא אוהבים את הבן זוג

שלום וברכה

אני מבקש לסייע בעדך במציאות המסובכת שאת נמצאת בה.

העצה הראשונה שאני יכול להציע היא שתקראי מחדש את כל מה שכתבת. מה שכתבת על המציאות הוא העולם כפי שאת בחיה בתוכו, וכפי שהוא באמת כזה: המצב בו אין אנו יודעים מראש מה יתרחש בחיי נישואין; העובדה שחיי הנישואין הזוגיים אינם עומדים לבדם, אלא הם חלק ממשפחה מורחבת יותר, וממילא קשורים גם בקשרים נוספים כגון עם ההורים; העובדה שיש לנושאים שונים גם משמעויות כלכליות ואחרות, ולכן הם לא עומדים בפני עצמם, וכדו'. זו מציאות החיים המורכבת בה אנו חיים, ואת יודעת את מה שעובר עלייך יותר מכל אחד אחר.

אין אדם יודע מראש אם זיווג מסוים מתאים לו או לא. לא זו בלבד, אלא שיכול להיות שאין כזה דבר "מתאים" באופן מלא, כי מדובר במסע ארוך אל הלוא נודע, ושצריך לעבוד בו קשה ביחד עם בן הזוג, וצריך להסכים ולרצות להיות שם למענו, ושהוא יהיה שם למענך, ועוד הרבה דברים בהמשך. מה שאת מבקשת הוא אפוא בלתי אפשרי – זו הכרעת חיים העומדת בפנייך, ורק את יכולה לדעת. מתפללים לריבונו של עולם שיסייע לקבל את ההכרעה הנכונה, ומתוך כך מחליטים על הדרך, ומוכנים לשאת בכל המשמעויות שלה, ומצפים מבן הזוג לעשות כך, וכדו'.

מבחינה הלכתית, השולחן ערוך פוסק במפורש כי אין חובה על ילדים לשמוע להוריהם בנושאי נישואין. משמעות הדבר היא כי מבחינה הלכתית מותר לך כמובן לעשות את מה שאת חושבת לנכון. ברם, השולחן ערוך לא פוסק שיש להתעלם מההורים, או כל דבר אחר בתחום הזה. לא זו בלבד, אלא שאפשר שההורים שלך צודקים, ואפשר כמובן גם שהם לא צודקים, והם גורמים לך ולו נזק גדול, ומי יודע מה יהיה בעתיד.

נראה גם מדברייך כי לדעתך צריך לתת לזה עוד זמן. אפשר שההורים שלך יתרגלו לרעיון; אפשר שאת תכירי אותו יותר טוב ותשתכנעי יותר חזק כי את רוצה דווקא בו; השיקול של למנוע אותו מפגם הברית או שאתם לא תיפלו מבחינה הלכתית הוא גם שיקול, אולם לא השיקול הראשי, בעיקר לאור העובדה שזה דבר התלוי בכם, ואתם צריכים להיות חזקים ולעשות את הדבר הנכון.

מה אני מציע לעשות ? כאמור, אין תשובה אחת וודאית. ראשית, להחליט בתוך עצמך אם זה הבחור שאת רוצה בו, או שאת פועלת כעת מתוך לחץ. אם זה הבחור - נראה כי יהיה נכון לנסות לרכך עוד ועוד את הורייך, למצוא עוד דברים טובים בבחור, להבהיר גם להם כי התנתקות ממנו עלולה להביא למצב בו את תמצאי את עצמך כל ימייך בלי חתן, וכדו'. לחפש ביחד אתם דרך שתאפשר להם לרצות בחתונה זו. לא לריב, לא להיקרע, לנסות לעשות את הדברים בטוב. כאמור, אף אחד לא יודע אם זה אכן כך, ואף אחד לא יוכל לומר לך מראש האם הבחירה הזו היא הנכונה או לא. אבל נראה תמיד שיהיה נכון לעבוד בטוב, מתוך אמונה שאם זה מה שצריך להיות – זה מה שיהיה.

האם את יכולה ללכת בדרך זו ? אם יש נתיבים נוספים ?

כל טוב וחג שמח