שאל את הרב

הוצאת זרע לבטלה

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 03/08/21 09:16 כה באב התשפא

שאלה

שלום כבוד הרב,

בהמשך לשאלתי לגבי הוצאת זרע לבטלה.

תודה על תגובתך. לא מצאתי אפשרות לענות באופן ישיר לתשובתך ולכן נאלצתי כביכול לפתוח שאלה חדשה:

ציינת שהוצאת זרע לבטלה פחות מקובלת אצל אדם בוגר ונשוי. אני יכול להבין ולקבל זאת, אך בהמשך ישיר לשאלה הקודמת - האם קיום יחסי מין עם האישה שלא לשם רבייה אלא לשם הנאה בלבד אינו נחשב להוצאת זרע לבטלה? לא ציינתי זאת בשאלה הקודמת, אבל כוונתי הייתה לא רק להוצאת זרע כעינוג עצמי אלא גם בעת קיום יחסים.

ודבר נוסף, זה אולי יישמע כאילו אני מנסה לשכנע אותך או את עצמי שזה בסדר, אבל כאמור גם לאישה לא תמיד יש חשק או אפשרות לקיים יחסי מין (זה יכול להיות כתוצאה מעייפות של היום יום, זה יכול להיות בגלל מחזור, זה יכול להיות סתם חוסר חשק כמו שגם לגבר אין חשק 24/7 לקיום יחסים).

כמובן שלהכריח לקיים יחסים כדי להימנע מעינוג עצמי זה לא אפשרי.

מכאן בעצם נובע הקושי הגדול.

אציין דבר חשוב נוסף - אישתי מעוניינת בהתקן תוך רחמי לאחר שהתברכנו במספר הילדים שרצינו. האם קיום יחסים כאשר יש התקן שמונע הריון לא נחשב להוצאת זרע לבטלה?

ברור לי שאין בדברים שאני כותב כדי לגרום לכך ש"תאשר" שמה שאני עושה זה בסדר, ברור לי שלא, אך האם הפחדים והחששות שלי לדעתך די מנותקים מהמציאות? עצם זה שאני מקשר את ה"עונשים" לעניין החטא הוא לדעתך הגיוני או סתם צירופי מקרים.

חשוב לי להבהיר דבר נוסף - לא יודע איך זה נשמע מהדברים שלי, אבל העניין הזה הוא באמת לא בצורה אובססיבית אצלי. אני לא מכור.

אני יכול לחטוא בזה ביום מסוים והחששות ילוו אותי למשך שבוע או שבועיים עד שיקרה "משהו רע" ואז מיד אעשה את הקשר בין הדברים.

אשמח לתגובתך

תודה רבה

תשובה

בס"ד

שלום רב,

1. יחסי מין עם האישה שלא לשם רבייה אלא לשם הנאה בלבד, הם חלק ממצוות עונה, הם נכונים טובים וראויים (ציטוט מתוך 'פניני הלכה'):

מצוות עונה שיענג אדם את אשתו וישמח אותה ככל יכולתו, ויתייחד עימה ייחוד גמור, באהבה ובשמחה יתירה, לפי התדירות שמאפשרים לו כוחו ועבודתו. לרוב האנשים המצווה פעמיים בשבוע (כמבואר להלן בהלכה ז). גם לאשה יש מצווה להתחבר עם בעלה ולשמוח בו, וככל שהיא יותר שמחה בחיבור, כך מעלת המצווה גדולה יותר.

חיבור זה צריך להיות מענג ומשמח מאוד, ולכן מצווה זו נקראת ‘שמחת עונה’, וההימנעות ממנה נחשבת כעינוי (פסחים עב, ב; ע”ז ה, א; לעיל א, ג).

מצוות עונה אינה תלויה במצוות ‘פרו ורבו’, והיא מתקיימת גם בחיבור שאינו יכול להביא להיריון, כמו בעת שהאשה מעוברת או מניקה, או מבוגרת שאינה יכולה ללדת (לעיל א, ד).

... מצווה זו נקראת גם ‘דרך ארץ’, מפני שכל אדם בריא משתוקק לחיבור המענג שבין איש לאשה, וזו השמחה הממשית הגדולה ביותר שיש לאדם בעולם הזה. וממילא ברור שכאשר ציוותה התורה על מצוות עונה, כוונתה להגיע לשיא התענוג שבני אדם משתוקקים אליו.

https://ph.yhb.org.il/category/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA%D7%95/%D7%91-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94/

2. לכן התקן תוך רחמי לא משנה בכלל, ולא מונע קיום מצוות עונה.

3. בזמן מחזור - לפי התורה יש איסור מוחלט להתקרב לאישה. לאחר המחזור (לאחר ספירת עוד שבעה ימים ללא דימום) האישה נטהרת במקווה. כשהיא חוזרת טהורה, יש מצווה גדולה להתייחד איתה (מתוך פניני הלכה):

מצווה על האיש לפקוד את אשתו בליל טבילתה (שו”ע אה”ע עו, ד). ואם התרשל בכך, ביטל מצווה מהתורה ועבר באיסור חמור של אונאת אשתו, מפני שזה אחד מהדברים המעליבים ביותר, שאשה טובלת ונטהרת מטומאתה ובעלה אינו משתוקק להתחבר עימה. עונה זו נחשבת לאחת מהעונות הקבועות, שאם מצוותם בשתי עונות בשבוע, הרי שזו הראשונה.

4. כפי שציינתי בתשובתי הקודמת, קיום מצוות מתוך פחד זו מדרגה נמוכה בעבודת ד'. ד' לא נתן לנו מצוות כדי שנפחד ממנו, כדי שנרגיש מושפלים וקטנים. אדם צריך לשאוף לעבודת ד' מתוך רצון חיובי, מתוך ידיעה שהתורה נתנה לעם ישראל כי הם עם קדוש. שמירת התורה מרוממת את האדם לשיאים רוחניים. לכן שמירת המצוות צריכה לבוא מתוך גאווה וגדלות על הזכות לנהוג בדרכו של בורא עולם.

כתבות נוספות