שאלה
ערב טוב.
אני פונה אליך מכיוון שלאחרונה אני עוברת תהליך של התחזקות והתקרבות . אני חושבת שהתהליך הזה התחיל כשפגשתי בן זוג לפני כשנה. הכרנו לפני כשנה והיה בינינו קשר ממש טוב. הוא בחור טוב ומאמין, אבל בזמנו לא היה מוכן למערכת יחסים ולזוגיות (הוא גבר גרוש בן 43 עם 2 ילדים).
נשארנו להיות בקשר טלפוני אחת לכמה חודשים ולאחרונה, בחודש וחצי האחרון הוא התחיל ליצור קשר כמעט כל יום. תחילה דיברנו כל יום כמעט שבועיים ואז הוא יזם להפגש , נבהל וביטל לפני הפגישה ואמר שוב שעדין לא מוכן לזוגיות. היתי מאוד רגועה ושיחררתי וכששיחררתי הוא חזר שוב אחרי שבועיים והתחיל להיות בקשר יומי. וכך אנחנו שוב מדברים שבועיים והוא עדין לא יוזם פגישה , וגם אני לא.
חשוב לי להגיד שאני אוהבת את הבן אדם הזה מאוד ואני יודעת שיש לו תפקיד מאוד חשוב בחיים שלי, גם ללמד אותי לאהוב את עצמי, גם ללמד אותי דחיית סיפוקים ואיפוק וגם לקרב אותי ליהדות. אני לא רוצה לוותר עליו. יחד עם זאת...הציפייה הזאת לרגע שיהיה מוכן לזוגיות , קשה לי מאוד. יודעת שאו בעלי להמשיך לחכות לו ולהתאים עצמי לקצב שלו או שעלי לנתק את הקשר עמו ולהמשיך הלאה...דבר שאינני יכולה לעשות כרגע.
מה עלי לעשות?
תודה, אלונה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את מתארת מציאות מורכבת. יש בה שני צדדים נכונים:
מצד אחד, את רוצה אותו ולשם כך עליך להתאים לקצב שלו - הוא לא מסוגל לעשות קיצורי דרך, והדרך שלו עלולה להמשך זמן רב, אפילו שנים (לעתים, גירושים ראשונים יוצרים רתיעה וחוסר בטחון, ומעכבים מאוד בניית זוגיות שנייה).
מצד שני את רוצה לממש זוגיות, אין לך שום הבטחה שזה יקרה אתו. את עלולה להמתין לו ובסוף להישאר בידיים ריקות.
התשובה שלי מורכבת, קשה. אפשר שזו תשובה לא ראלית עבורך:
לא לנתק את הקשר אבל גם לא לגמרי להתחייב אליו.
להתייחס אל הבחור בתור 'ידיד' בלבד, לא בתור 'חבר'.
מצד אחד, לא לנתק ולהמשיך הלאה (את מציינת שאינך מסוגלת).
מצד שני, לא להרגיש מחויבת לקשר הזה, גם הוא לא מצפה ממך להתחייב כלפיו.
את יכולה להמשיך לקבל הצעות אחרות לקשר, להמשיך לפגוש אנשים ולהתעניין באפשרויות נוספות למציאת זוגיות.
בהצלחה!