שאלה
אני בת 17, אני גרה בבית די דתי-שומרים שבת, כשרות, חלב ובשר וכו'. למדתי בבי"ס דתי ואני עצמי דתיה-הולכת די צנוע, רק עם חצאיות וכו'. הבעיה היא שאני לא מרגישה כלום. אני מתכוונת שאני לא מרגישה אמונה, אני עושה את הכל בצורה כזאת די טכנית. בלי רגש. אני לא יודעת בדיוק איך להסביר את זה אבל אני אפילו לא יודעת אם אני כבר מאמינה בה'. פעם, כשהייתי קטנה, הייתי כ"כ מאמינה, כ"כ תמימה. האמנתי שאם אני מתחצפת להורים "מישהו" יעניש אותי. היו לי סיוטים בלילות אם הייתי מתנהגת לא יפה או עוברת עבירה...ולאט לאט נהפכתי להיות, מה שאני קוראת לזה, ריאלית. נכנסתי לעולם "האמיתי", שבו הכל על אלקטרוניקה, הכל חישובים, הוכחות מדעיות-ואז האמונה שלי,שזה דבר "לא מוכח", משהו באוויר- נעלמה. כל התמימות אבדה לי. פתאום, לא נשמע לי הגיוני שיש משהו כזה בלי גוף, אבל שמחליט על הכול שקוראים לו אלוקים, ובכלל אי אפשר להסביר מה זה... הכל לא מובן,באוויר...
בתחילת המכתב כתבתי שאני דתיה. אין לי ממש מושג מה זה אומר דתיה אבל אם זה אומר להתלבש צנוע, לשמור שבת, כשרות ואת כל המצוות (או לנסות בכל אופן) אז אני דתיה. אבל אם זה אומר להאמין בקיום ה', לדעת שיש מישהו מעלינו-אז אני ממש לא דתיה ואולי כופרת יהיה מתאים. לפעמים הביאו לנו בביה"ס את האנשים האלו שחזרו בתשובה. אני מכנה אותם המשוגעים. אילו עם השמחת חיים, האמונה הזאת, הקופצנים, שמדברים על ה'-באמונה כ"כ גדולה-הם נראו לי מוזרים. אבל האמת היא-שאני מקנאה בהם. יש להם את מה שלי אין. יש להם את האמונה הטהורה הזאת. לי יש את הצד הטכני, היבש. ואני גם יודעת למה זה. כי אני נולדתי דתיה. זה לא בא לי מתוך בחירה כמו להם. אני נכנסתי לתוך זה. אז בשבילי זה משהו ברור, הרגל כזה...אני מתפללת לפעמים-אבל לא מרגישה כלום. זה הרגל. זה כבר משעמם אותי. ואני לא יודעת מה לעשות. הרי המצב הנוכחי-אני לא יודעת אם הוא שווה משהו. אם משהו מהתפילות ה"שגרתיות" שלי מתקבל, אם שמירת המצוות הרגילה שלי מתקבלת. המקום שבו אני נמצאת כרגע-לא טוב לי. זה חצי חילוניה חצי דתיה. מה אפשר לעשות כדי להחזיר לי את האמונה? דרך אגב, אני מאוד אוהבת ללמוד תנ"ך. זה ממש מעניין אותי. אבל שוב, אני אוהבת את זה בתור סיפורים-לא בתור משהו שה' עשה, שקרה לעם ישראל ושמוכיח שה' קיים... זקוקה לעזרה דחוףףףף.
תשובה
שלום יקרה.
כאב לי לקרוא את שכתבת, כי ניכר מדברייך שאינך מרוצה מהמצב בו את נמצאת, ואת נורא רוצה לשנות אותו.. אני מניחה שאת עוברת תקופה לא כל כך פשוטה.. בוכל אופן, משהו בי שמח. כתבת בכזאת כנות מיוחדת, ניתחת את המציאות בה את נמצאת בצורה בוגרת, ועלית על הבעיה, שזה כבר חצי פתרון...
בחיי אדם מאמין, כמו בכל דבר בחיים, יש שלבים:
- שלב האמונה התמימה- אני מאמין כי התרגלתי..
- שלב השאלות- כמה? למה? איך?
- שלב התשובות- אני מאמין כי. אני דתי כי...
- שלב בחירת הדרך- אני מאמין בדרך X
- שלב החיים...
אם ננסה למקם אותך בשלבים האלה, את נמצאת כרגע בשללב השאלות. כבר עברת את הגיל של אמונה תמימה- למה? ככה. הדברים כבר פחות ברורים. כמו שאמרת, התודעת לחיים אחרים, למציאות, לקשיים, לבעיות, לדילמות, ופתאום קשה למקם את "אלוהים" בכל הדברים האלה.. אז עולות לך כל מיני שאלות.
אנחנו רוצות להתקדם כרגע לשלב התשובות, ועל ידי שלב זה לבנות את שלב בחירת הדרך, ולהתחיל עם שלב החיים..
אז.. בניגוד לעולם המציאותי, בו הכל מלא הוכחות מתמטיות וכו', אין משוואת קסם לאמונה. אין נוסחא שצריך לפתור כדי להגיע לאמונה האולטימטיבת. זה איזשהו תהליך שכל אדם עובר עם עצמו, ומנסה לבנות עם עצמו את אותה קומת אמונה.
בעיניי, הדרך לפתרון היא בירור עצמי. על ידי כנות אישית גבוה, מודעות עצמית, ומחשבה פתוחה- ללכת ולברר את כל הנקוודת הכואבות, המפריעות, ולמצוא נקודות שמחות, ופתוחות שהאמונה יכולה לחדור דרכן...
איך מבררים?
בלב ובשכל.
בלב- מנסים להרגיש, על ידי פעולות שמעוררות רגש- תפילה, דיבור, כתיבה, על מציאות הבורא, על אהבתו, על אמונתו בנו וכו'..
בשכל- במילה אחת- לחקור. לקרוא, לשאול, לחפש, תשובות "עיוניות" לכל השאלות שמציקות.
גם השכל וגם הרגש צריכם לעבוד יחד. חשוב שהשכל יתן גיבוי לרגש, ויעזור לו להפתח. וחשוב לחבר את הרגש למה שהשכל מצליח להבין...
זו עבודה קשה, וזה נשמע כזה מופרח עכשיו.. אבל נסי לקחת את זה כפרויקט, בשלב הזה של החיים בו את נמצאת.
תקרי אלע אמונה, על מצוות, על הסיבות לקיום מצוות וכד'. חפשי הוכחות מהמציאות בה את חיה, לדברים שקראת. נסי ליישם את הכתוב בחיים האמיתיים שלך.
בעיניי הדרך הכי טובה להתחבר לקב"ה היא התבוננות בבבריאה. ואני אפילו לא מדברת על העולם הגדול, על שאלות קיומיות , אלא על החיים האישיים שלך. נסי למצוא את הקב"ה בתוך ליבך, בתוך החיים שלך, בצעדים שאת עושה, בדברים שאת אומרת...
זה בטח נשמע לך הזוי... בגלל זה פתחתי ואמרתי, שכדי לעבור את התהליך הזה חשוב להעזר בכנות ובמודעות עצמית... כי רק ככה אפשר, לדעתי...
יש כל מיני דרכים להתחבר לקב"ה, ואת יכולה לראות את זה בפנים השונות שהדת שלנו לובשת... עם הברור את תמצאי גם את הדרך. פתאום תגלי שיש לך דעה על כל מיני דברים שהם "אפורים", שהם לא תרי"ג מצוות, שהם יותר "רוח ההלכה", ודרכם תוכלי למצוא את הדרך שלך להתחבר לקב"ה.
התנ"ך יכול להיות דרך מצויינת בשבילך להתחבר לקב"ה. אני מציעה לך ללמוד את סיפורי התנ"ך ברובד קצת אחר, לקרוא ספרים בנושא וכו'.. תבחרי לך סיפור תנ"כי שאת אוהבת, ותלמדי אותו לעומק, לא רק פרשנות "פשטנית", יש היום המון ספרים מקסימים, שמביאים רעיונות מיוחדים מאוד העומדים מאחורי סיפורי התנ"ך.
אם תרצי, אפשר לחשוב ביחד על סיפור מעניין, ואם תרצי הכוונה לספרים וכד', בשמחה!
אני לא רוצה להאריך בדברים, כדי לא להעמיס עליך.. נתתי לך כעת את הכיוון הכללי. אני מצרפת לך קיושירם לתשובות ומאמרים שיכולים לפתוח לך קצת את המחשבה ואת הרגש.
את מוזמנת לכתוב לי שוב ולחוות את דעתך על הדבים רשקראת...
ובכלל, אשמח לשמוע מה את חושבת על דבריי..
בהצלחה רבה!!
את בדרך הנכונה.
שלך,טל.
tlalosh@gmail.com
https://www.kipa.co.il/noar/ask_show.asp?id=159790 - על ספר איוב, והשאלות שהוא מעורר באמונה.. (תשובה)
https://www.kipa.co.il/noar/ask_show.asp?id=103780 - "אמונה-שכל או רגש"? (תשובה.)
https://www.kipa.co.il/noar/show.asp?id=18486 -"בלבול באמונה" (מאמר)
https://www.kipa.co.il/noar/show.asp?id=16813 - "רוצה להתחיל ללמוד אמונה ולא יודע איך" (מאמר)
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם