שאלה
ברוך ה', נוהגים במקומותינו בשמחת פורים במתנות לאביונים, ובמשתה ובמשלוח מנות איש לרעהו מתוך דיבוק חברים גדול ובשמחה גדולה.
מדי שנה עולה השאלה כיצד ינהגו השתויים לעניין תפילה ולעניין כבוד בית כנסת ובית מדרש.
ילמדונו רבותנו - כיצד יש להתייחס לשתויים בפורים? האם להזהירם מראש מביזוי בשעת השכרות? האם ביום הפורים יש למנוע כניסתם לבתי הכנסת ולבתי המדרש בשעה שהם שתויים או אולי רק בשעת התפילה על מנת שלא יפריעו? האם מותר להם להתפלל? או שמא נמשוך ידינו מכל תוכחה ונדונם לכף זכות בשל קדושת יום הפורים?
השואל הוא גבאי בית כנסת ובית מדרש
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
אשריכם שאתם מתכוננים לשמחת פורים, ויהי רצון שאור ימי הפורים יאירו על כל בית ישראל.
דבוק חברים ושמחה גדולה זו מצווה בפורים וכל המרבה הרי זה משובח. שכרות היא איסור שאסור לאדם לאבד את הדעת, אמנם בסעודת פורים בלבד, יכול להרבות בשתיה וכפי שכתב הרמב"ם שישן מתוך שכרת, אבל מי שבמקום לישון הוא משתולל מפריע ומזיק לאחרים איננו מקיים מצוה אלא הוא אדם המזיק שחייב בתשלומים (לדעות מסוימות). ב"ה בימי חיי שמשתי וראיתי גדולי ישראל, חלקם בעולם האמת וחלקם ב"ה חיים ויאריכו ימים, אבל מעודי לא ראיתי רב ת"ח אמיתי שיכור, אמנם ראיתי ששתו יותר מהרגלם ואמרו דברי תורה, אבל בכבוד ונימוס, ללא פגיעה וללא הפרעה לזולת. מי שיודע שיפריע לזולתו אסור לו לשתות אלא מעט.
אם השיכורים במצב שהם מפריעים אפשר למנוע מהם להכנס, אפשר לעשות מניינים בחוץ של שיכורים, אבל אסור להם להזיק למי שבא לבית הכנסת להתפלל בכוונה וביראה.
ברור שצריך לדון כל אדם לכף זכות, ובלבד שלא יפריע לזולת או לממון חברו.
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ