שאלה
בבניית סוכה כתוב בגמרא שיש מחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל האם אדם צריך לעשות סוכה לשם החג. בית שמאי סוברים שצריך ובית הלל אומרים שלא צריך. להלכה נפסק כבית הלל. מפה ניתן לדייק שגם לדעת בית הלל אם עשאה סתם זה לא יהיה כשר אלא רק אם עשאה לשם סוכה. כלומר, בית הלל דווקא לא מצריכים שהסוכה תיעשה לשם החג אך בכללי שזה ייעשה כ"סוכה" הם כן מצריכים. לעומת זאת, כתוב שהחוטט בגדיש לעשות בה סוכה אינה סוכה כי הוא לא עשה שום דבר אלא רק גרם לה להיעשות מאליה והתורה אמרה ש"תעשה" ולא מן העשוי. משמע מפה, שאם אדם כן עשה סוכה גם בלי להתכוון שזה לשם "סוכה", זה כן יהיה כשר. מקרה כזה יכול להיות לדוגמה אם אדם בונה תשתית של בית והתשתית במקרה יצאה לו כסוכה כשרה. מצד אחד הוא לא התכוון שזה ייעשה כסוכה, אך מצד שני הוא סוף סוף עשה את הסוכה בצורה ישירה.
אז מה הדין?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לא הבנתי מה מכריח לדייק בדברי בית הלל שיש לעשות סוכה לפחות לשם סוכה, הרי אם אינו עושה סוכה לשם החג, אז סתם עושה מבנה, בין אם יקרא לו סוכה, אהל, או משהו אחר, כל השאלה לפי בית הלל האם מבנה זה כשר להיות סוכה או לא.
גם את הדיוק מהחוטט בגדיש לא הבנתי, הרי נאמר החוטט בגדיש לעשות *סוכה* - הכוונה לעשיית סוכה לחג הסוכות ממש.
כלומר, לא הבנתי מה הסתירה בין הגמרות, וממילא לכאורה יוצא משתיהן שאם עשה מבנה לשם חג הסוכות לפי דיני הסוכה יוצא ידי חובתו בה.