שאלה
בסד
1.אם נגזר שתהא הלכה כבית הלל האם לא היו חייבים בית שמאי לנהוג גם הם ככלל ישראל? האם נהגו?
2.לפי מה שהבנתי נקבעה הלכה כבית הלל בעוה'ז ולא נצרכו להמנות כל פעם מחדש אם כן מהו שנאמר ב-"שבת" א' משנה ד' שאותו יום (בעלייתו של חנני'ה בן חזקי'ה בן גוריון כשעלו לבקרו) נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ושמונה עשר הלכות נגזרו כבית שמאי?
בברכה
אהרן מונסה
ירושלים
תשובה
שלום וברכה,
1. ההכרעה שהלכה כבית הלל נתקבלה מאוחר יותר. באותו הזמן כל צד נהג כפי שהוא סובר. וכל צד הלך כפי רבותיו - במידה מסוימת כמו ההתפלגות לעדות כיום. יש סיפורים רבים בגמרא על תנאים ואמוראים שהחזיקו בדעה שבסופו של דבר לא נפסקה אבל הם כן נהגו כמוה, וכן נהגו במקום מגוריהם (עיין שבת קל).
2. בירושלמי ישנו תיאור של יום נורא זה, שהיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. וכך כתוב בירושלמי שבת פרק א', הלכה ד': "תנא רבי יהושע אונייא: תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחי'".
ההלכה נקבעה כבית שמאי בכוח הזרוע ביום זה (בגלל שגזירות שמונה עשר דבר אלו נקנו בדם יש להן מעמד חשוב יותר מאשר שאר גזירות דרבנן, כפי שמובא בהמשך ההלכה בירושלמי הנ"ל).
כל טוב,
גלעד
(המשיב אינו רב)