שאלה
אני מרגישה את הצורך בלימוד תנ"ך ובבקיאות בסיסית. אך אני לא יודעת להגדיר באופן שכלי למה זה חשוב.
אשמח להגדרה.
דבר נוסף- איך כדאי ללמוד תנ"ך בצורה הכי טובה כאשר אין זמן עודף וכדי שהלימוד יישאר לטווח ארוך?
תודה רבה
תשובה
שלום לך
אשריך שאת משתדלת ללמוד תנ"ך אף בבקיאות בסיסית ושאת מרגישה צורך לכך, אשריך שאת בריאה בנפשך ושאת מרגישה דברים כאלו, שהם באמת דברים חשובים מאד מאד. אמנם ההרגשה העמוקה שיש לך צריכה גם כן להסבר שכלי, להבין בעצם למה לעשות זאת, אך התחושה הזו משמעותית ביותר, משום שרוב בני האדם גם כאשר הם יודעים שהם צריכים לעשות משהו, והם לא מרגישים את הצורך, הידיעה השכלית איננה מצליחה לגרום להם להתמיד ולעשות את הדברים. שכן לא אצל כולם השכל הוא זה ששולט ולכן כאשר הנטיה היא פנימית ממילא גם השכל יכול לחזק ולברר ואז הבנין יהיה קבוע וחשוב.
בגמרא במסכת שבת ישנו סיפור קשה על תלמיד חכם אחד ששנה הרבה ולמד הרבה ושימש תלמידי חכמים ומת בחצי ימיו ואשתו ביקשה לדעת מדוע אירע לו כן, שהרי בתורה נאמר שהיא מאריכה את החיים והוא מת בגיל צעיר.
הרב קוק זצ"ל בספרו עין איה מסביר את סיפור זה לעומקו (ראוי לראות את הדברים בפנים ואם קצת קשה להבין את לשונו של הרב קוק זצ"ל אפשר ללמוד את הדברים האלו בספר ארץ ושמים של הרב פילבר שליט"א), שכל חלק בלימוד יש לו השפעה על האדם, מכל חלק בתורה האדם צריך לבנות את עצמו, ואין דומה החלק שנקנה על ידי לימוד התנ"ך לחלק הנקנה בלימוד המשנה וכו´.
מסביר שם הרב זצ"ל שלימוד המקרא מקנה לאדם את חוש הרגש הטבעי הנכון של האדם. היסודות הטבעיים של האדם מונחים בתנ"ך, בהקניה נפלאה של הרגש הנכון שצריך להיות לאדם אל רבש"ע ואל עם ישראל, אל תורת ישראל ואל ארץ ישראל. דברים אלו יהיו בסיס להמשך הלימוד של כל הנושאים החשובים האלו, גם מבחינות אחרות, ומחלקים אחרים של התורה, גם בהבנה ההלכתית של הדברים, וגם בהבנה האמונית של הדברים וכו´, אך הבסיס הוא חשוב, שעל גביו אפשר להמשיך לבנות.
מבאר הרב זצ"ל שכאשר אותו תלמיד בנה את בנינו התורני, הוא דילג על השלב הזה, לא בנה אותו כמו שצריך, ולכן כל הבנין שהוא בנה היה מעוות, כל הבנין התורני שלו היה חסר את היסודות והוא נבנה באופן שהרגש הפנימי הטהור אבד באדם. התורה נהייתה טכנית והאדם עם ידיעות גדולות בתורה מאבד את היותו עובד ה´, היותו מרגיש את רצון ה´ בעצמו.
ממשיך הרב להסביר שהתלמיד חכם הזה מת בחצי ימיו שכן בחצי הראשון האדם צריך לבנות את עצמו ובחצי השני הוא אמור להשפיע וללמד, ולכן כל עוד שהנזק והחסרון היה אצלו, למרות החסרון עוד אפשר היה להמשיך הלאה, אך כאשר הוא בא ללמד, והוא ילמד כבר בדרך עקומה, בשיבוש שלו, וישפיע כך לאחרים, זה כבר מסוכן, ולכן מת בלא אפשרות ללמד.
מדבריו אנו מבינים את החשיבות של לימוד התנ"ך באופן מסודר, שכן אם הלימוד איננו קבוע ואיננו מסודר הוא לא ישאיר באדם את הרושם הנדרש, והיסודות יבנו באופן לא נכון. אך כיצד היא הדרך הטובה ללמוד תנ"ך? בהדרכות מעשיות לכל אחד ואחד שעוסק בתנ"ך יש את הדרך שלו, יש אדם הלומד יותר לעומק, על ידי לימוד בספרים שנכתבו בדור הזה ובכך הוא מרגיש יותר קשור אל הדברים, ויש מי שלומד בבקיאות ובכך נכנס יותר לאוירה של התנ"ך, וכל אחד יבחר את הדרך שלו. אך דבר חשוב הוא ללמוד יום יום, לקבוע הספק יומי, מומלץ לדעתי הספק של כשני פרקים ביום ובכך כל שנה לסיים את התנ"ך. כמו כן להשתדל לחזור עוד ועוד על כל דבר שלומדים. לקבוע מדי חודש זמן לחזור על הפרקים. ישנו מפעל הנקרא "מפעל התנ"ך וחבורות חק ליעקב" שאפשר לפנות אליהם לטלפון מס´ 026455128.
רצוי שהלימוד יהיה עם מפרש אחד לפחות, והמומלץ לדעתי הוא ה"מצודות" בפעם הראשונה, ולאחר מכן הרד"ק שהוא פחות מוכר על התורה ובפירושו על הנ"ך הוא מאד חשוב. אך יש עוד פירושים נפלאים וכל אחד יעשה לפי התאמתו.
היי חזקה ותקבעי לך תכנית שנתית (יש לוח של לימוד יומי שאפשר לקבל אותו בחינם והוא עם מבחנים שאפשר להבחן ודבר זה הוא מבורך מאד), ותמשיכי הלאה מתוך קביעות יום יומית תתקשרי יותר ויותר לה´ ולעם ישראל וכו´.
בברכת הצלחה רבה,
יצחק.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם