שאלה
שלום אני בחורה בת 19 ולאחרונה התחלתי ממש לחשוב על כיוון של חתונה,אבל הבעייה היא שאני רוצה להכיר אותו בעצמי, בלי שישדכו לי (אני מתביישת מהרעיון שאחרים יתערבו לי במין קשר שכזזה, אפילו ההורים שלי.)
ואני לא יודעת איך לגשת לנושא כי עד עכשיו הייתי בת אולפנא ובת שירות למופת של התערבבה בנושאי בינו לבינה. שוב אני רוצה להדגיש- אני לא חוששת מהמפגש או מאי הנעימות והשתיקות אלא מהדרך שבה אני אכיר אותו.. ואני מאוד רוצה להכיר אותו לבד אבל בלי לגשת אליו פיזית ולהציע.. (מטעמי צניעות). עכשיו שאני כותבת את זה זה נשמע לי כ"כ לא הגיוני..
איך אני אמצא אותו לבד ואז אגרום לו להציע לי משהו מעבר לידידות?? נשמע מטורף... אני מטורפת!! ומתוסכלת..
תשובה
הייתי אומר שאת יותר מידי צעירה בשביל להתחיל ולהרשות לעצמך להיות כבר מיואשת או מטורפת.
חכי כמה שנים טובות ואם הדברים לא יזוזו כמו שחשבת שהם יזוזו אז נבוא ונתחיל לראות אם את יכולה להיכנס למועדון היוקרתי של המתוסכלים והמיואשים.
תראי, מבין לחלוטין את הרתיעה שלך מכל העניין הזה שיבואו אנשים אחרים ויתחילו להתערב לך בנושאים שנראים לך שלאף אחד אין זכות להיכנס לשם אלא אם בקשת ממנו מראש.
אבל נראה לי שכדאי לך להתחיל ולהסתכל על דברים בצורה קצת שונה.
קודם כל רק שתדעי שיש עניין גדול מאוד מצד היהדות שתכירי את בעלך לעתיד אי"ה באמצעות שידוך.
כל הסיפור של אליעזר עבד אברהם שהלך להכיר את רבקה ליצחק, בא ללמד אותנו כמה דברים לחיים בהלכות הכרויות ואחד מהם זה שמאוד כדאי שזה יהי'ה באמצעות שידוך.
עכשיו שידוך זה לאו דווקא שדכנית פולנייה חופרת ומעצבנת שנכנסת לך לווריד.
אם מחר מגיע חברה שלך מהדירת שירות ואומרת לך שיש בחור שהיא חושבת שיכול להתאים לך, גם זה נקרא שידוך.
תחשבי עם עצמך מאיזה מקום מגיע הלא נעים הזה שאת מרגישה ואם הוא באמת מוצדק.
גם בנות ובנים שהולכים ממש לשדכנית, לא מרגישים רגשי נחיתות ובצדק.
כאילו מה עדיף?
לשבת בבית כמו זומבים, ללכת מכות עם הכבוד והדימוי העצמי ולחכות שהנשמה התאומה תקפוץ מהאגם בדמות צפרדע?
אז אני לא אומר שזה לא יכול להיות ואולי הוא באמת פרינס צ'רמניג יגיע על סוס לבן או שחור, אבל תמיד כדאי לפתוח עוד אופציות.
ללכלכך על חברה, לגנוב, לפגוע, להיות בן אדם מגעיל, מזה אנחנו צריכים להתבייש.
אבל להתבייש מלהיות אנשים מעשיים?
עכשיו, יש ברוך ה' כל כך הרבה אפשרויות להכיר שאת באמת צריכה רק לבחור מה הכי מתאים לך. עצה שלי, כדאי לך ללכת על הצ'ק הפתוח שאת מביאה לקב"ה להחליט מאיפה הוא יביא לך את המתנה שלך ואז בכלל תגלי שהחיים הרבה יותר יפים ושנכנסת מוקדם מידי לארץ התסכול.
מסכים איתך לחלוטין שעדיף באמת שהבחור יגיע אלייך כי 'מדרך האיש לחזר אחר אבדתו' כמו שכתוב בקידושין, אבל מצד שני ולנוכח הנסיבות כמה דברים השתנו מאז ולפעמים יש בנות שתופסות יוזמה חיובית ויוזמות מעצמן את המפגש כי מה לעשות, כנראה שהבעלים שלהן הלכו קצת לאיבוד ולא ממש משקיעים בלחפש אותם.
הם עסוקים בסדנת גמילה מרוכזת מכל מיני פנטזיות ילדותיות של מודלים נשיים שאמורות לחלחל להם שכל קשר בינן לבין העולם האמיתי שם בחוץ, מקרי בהחלט.
הכול תלוי בצורה ובאיך את עושה את זה.
אם את מרגישה שעדיין ממש קשה לך שמישהו יתערב לך בנושאים האלו, גם לזה יש תשובה ראי את הזוגות שיצאו מכל מיני מקומות של חסד כמו 'קו לחיים' או 'זכרון מנחם' וכו'.
מצד אחד זה קצת פוגע בנתינה האמיתית ללכת ביודעין מתוך מטרה להכיר, אבל מצד שני, כשזה מגיע כבדרך אגב ולא פוגע במיקוד של החסד אז זה כבר נראה אחרת.
לא יודע איפה החלטת ללמוד ואם זה במקום מעורב או נפרד, אבל יש מספיק בנים שגם אם לא תגשי אליהם הם כבר ימצאו את הדרך לגשת אלייך.
אז קחי את זה כמו שצריך ותדעי שברגע שניגשים לכל העניין בנחת ובאמונה ולא מנסים לדחוק את השעה, ממילא הדברים גם נהיים הרבה יותר פשוטים.
נ.ב.
סתם שתדעי, המונח 'שנות יובש' ממש לא מתייחס אלייך כי רק עכשיו נכנסת ל'משחק'.
מדובר בגילאים יותר מתקדמים שבת יכולה לחכות כמה חודשים בלי הצעה אחת וגם זה בדרך כלל נובע בגלל אפאטיות ויאוש שלא מדעת ולא בגלל שבאמת אין הצעות.
בברכת קולולו במהרה ובקלות
אבינועם
avinoam811@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם