שם: שרית ברנס
עיסוק: בובנאית חינוכית, מנהלת תיאטרון "אבני דרך" ויוצרת סדרת הרשת "בובה של תיאטרון"
קצת על התיק שלי: ממש כמו דורה, תמיד תראו אותי עם תיק גב... עם השנים נפרדתי מתיק הלואו אלפיין המתלהב של מדריכת הטיולים, אבל הצורך בכתפיות רק עלה עם הגיל, שלא לדבר על הצורך במקום לתכולה. ובמילה תכולה אני מתכוונת בעיקר לאינספור המחברות שאני סוחבת איתי לכל מקום (מי אמר התמכרות למוצרי נייר יפים?)
הפריט הכי כיפי: היומן שלי כמובן! ועם כל הכבוד ליומן גוגל, אין על יומן אמיתי, עם דפים. כן, כן, אני מאלו שמשקיעות ועם עטים צבעוניים ומדבקות וכל הגשעפט...
הפריט הכי שימושי: תחרות צמודה בין המטען לפלאפון ובין מחברת משימות
חשוב: עטים. ברבים.. כי איכשהו תמיד כשלמישהו בבית חסר עט, יש תפיסה כזו שהתיק שלי מייצר עטים מעצמו...
צילום: שרית ברנס
חיוני: עזרה ראשונה להצגות. כן, כן, יש לי אחת כזו הכוללת חוט ומחט, עיניים ספייר לבובות, וכמובן מליון סיכות ביטחון לכל דבר שלא יקרה (או יקרע)
מביך: ניירות עם מסטיקים אכולים שדחפתי מהר לתא הצדדי לפני פגישה כי לא היה פח באזור, ומאז הם מצאו דרכם אל תהום הנשייה (ומתגלים רק לפני ניקיון פסח)
מיותר: כרטיסי ביקור. מעולם לא נתתי כרטיס ביקור שלי.
פריט עם סיפור: מאז שנסחפתי אל תוך עולם תיאטרון הבובות (והפכתי אותו למקצוע שלי) כמעט ולא יהיה מצב בו תמצאו אותי בלי "בובה בשלוף", והפתרון האולטימטיבי לכך היא "בובת עין" שנמצאת תמיד בתיק שלי. מדובר בעצם בזוג עיניים מפלסטיק שמתלבשים על האצבעות, ויוצרים מעין בובה
חמודה ופשוטה מכף היד.
לסיכום: למרות שאני מספרת לעצמי כל פעם מחדש שאני קונה תיק ש"הפעם אני לא אזרוק אותו בכל מקום שאגיע אליו, ולכן אני יכולה לקנות תיק בהיר" זה שקר! אני תמיד זורקת את התיקים, והם תמיד מתלכלכים.
מאידך גיסא, זה תמיד אחלה תרוץ לקנות תיק חדש.
אז...
מ.ש.ל
לטורים נוספים של 'מה יש לך בתיק?'