אני מודה, אני חלוקה לגבי עניין פתיחת הקניונים. מצד אחד, יש את הידיים שלא החזיקו כבר יותר מידי זמן את כרטיס האשראי והמצב לא פשוט. רעידות בידיים, זיעה קרה, לחץ בחזה..יותר מדי זמן בלי שופינג! וואללה, לאחת שאוהבת קניות כמוני הניסיון הזה לא פשוט. זה השלב בו אתם חושבים שאני אביא פאנץ' ואספר שבעלי דווקא מבסוט מהמצב הזה, אבל לא. שנינו חולי קניות, וזאת הבעיה.
אנחנו יושבים יחד בבית, 24/7 מחכים מול המסך שהאתר של ɴᴇxᴛ יחזור לפעילות, אבל לשווא. עברנו כבר על כל החנויות האינטרנטיות, אבל זו לא אותה חוויה כמו להסתובב בקניון בתחושה של מלכים. אז כן, אני מתגעגעת לשופינג ואני מתגעגעת לקניון רחובות האהוב שלי, ועם כל החששות שיש לי לצאת ולבוא במגע עם אנשים שאני לא מכירה (ויש חשש) אני מתגעגעת לנורמליות.
מתגעגעת להסתובב עם תמיר יד ביד, לקנות גלידה, להתבכיין שאין לי מה ללבוש, להיכנס ולצאת, לעלות במדרגות הנעות, לראות את החנות מלמעלה ולהיזכר שבדיוק הייתי צריכה טישרט לבנה. אני מתגעגעת לדברים הפשוטים, לרגעים היפים, ליוקרה, לפינוק, לריחות.
מצד שני, יש בי את הקול שאומר, 'זה עדיין קצת מסוכן'. מבידוד מוחלט, פתאום לעבור למפגש עם חצי מעם ישראל בקניון רחובות, נשמע לי קצת מלחיץ. לכי תדעי, לוחש לי הקול החושש, מי הגיע מאיפה, ומה הוא הביא איתו.
בקיבוץ זה קל, כולם מכירים את כולם. אני יודעת בדיוק מתי דינה השכנה יצאה להורים שלה, ושומעת בקולי קולות את הדיון של ענבל ובעלה על למה היא יצאה לגינה עם הילדים. אני יודעת מי מקפיד, ומי שם פס על הכללים, ממי הילדים של השכונה מפחדים, ואל הבית של מי הם בורחים. אבל ככה זה בקיבוץ, בקניון זה לא ככה.
יצא לי לדבר עם דניאל (שם בדוי), זכיין של חנות בגדים בקניון גדול בראשון לציון. הוא יותר מתגעגע מכולנו לחנות וללקוחות, אבל מודה שהוא קצת חושש שלמרות שיפתחו בקרוב, אנשים עדיין לא יגיעו באותה המתכונת של לפני הקורונה.
ההפסדים הכספיים שבעלי החנויות מתמודדים איתם הם עצומים, בין אלפים למיליונים, אלה מספרים שאני בכלל לא יכולה לדמיין לעצמי. אבל עם כל זה שהוא מפסיד עכשיו, במקרה של פתיחה מוקדמת מדי (כשהקהל לא מוכן), ההכנסה שלו לא תשתפר בצורה משמעותית. הוא יצטרך לחזור ולשלם את כל התשלומים על המקום, משכורת לעובדים, ובעצם ההוצאות יישארו אותן הוצאות, רק מחזורי ההכנסה יהיו נמוכים.
מסתמן, שעם פתיחת הקניונים, משרד הבריאות ידרוש מבעלי הקניונים לבצע מעקב ורישום של כל לקוח שנכנס בשערי הקניון, תימשך הדרישה להגיע עם מסכה וכפפות, יקויים איסור להיכנס עם אוכל ושתייה, ועל אחת כמה וכמה, לפתוח דוכני מזון.
בעלי החנויות יצטרכו להגביל את מספר האנשים בכל פעם בחנות, ולשמור על חציצה והפרדה בקופה.
״מה זה משנה״ אומר דניאל, "אם אני עוזר ללקוח למצוא מכנסיים שיתאימו לו, נותן לו למדוד את מה שמדד דקה לפני, האדם שהיה לפניו בחנות, אבל בקופה אני שומר מרחק?".
אז אין ספק שכולם יוצאים מופסדים מכך שהקניונים סגורים בתקופה האחרונה, אבל אולי, בכל זאת, שווה לחכות עוד טיפ טיפה, לעשות לנו את המעבר בהדרגה, ולא בבום מבלבל, שנוכל להגיע בביטחון לקניון, וליהנות מחוויית קניה אמיתית, כמו פעם מזמן, לפני שהגיעה הקורונה.