כשמסתכלים על מחלקות הלימוד באוניברסיטאות, מפתיע שעדיין אפשר לחלק את תחומי הלימוד לגבריים ולנשיים. המהפכה הפמיניסטית, מאמצים ארוכי שנים, פרסים והעדפות למיניהן, וכאילו כלום - עדיין לא הצלחנו לשנות את המצב בו בחלק מתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים נשים הן מחזה נדיר.
הדבר מוזר עוד יותר כשמסתכלים על מה שקורה בעולם ההשכלה הגבוהה כיום. סטודנטים וסטודנטיות רבים בוחרים שלא ללמוד בפקולטות למדעי הרוח והחברה, על אף העניין, כיוון שהם מבינים שלא מובטחת להם פרנסה מכבדת בסיום התואר. אם כך, מדוע מועמדות איכותיות ללימודים לא ממשיכות באותו קו הגיון ובוחרות ללמוד תחומים שכן סביר יותר שיבטיחו להן חיים מרופדים כלכלית לאחר התואר?
לפי נתוני משרד האוצר שפורסמו ביום האישה האחרון, נשים מהוות 56% מהסטודנטים לתואר ראשון, אבל רק 25% מאלו שלומדים בפקולטות להנדסה. המחשבה הראשונה שעולה לראש היא כמובן נתוני הכניסה והיכולת שלהן. אולי נשים לא עומדות בדרישות של מקצועות ריאליים? קל מאוד כמובן להפריך את הטענה הזו: שיעור הנערות שבוחרות ללמוד מתמטיקה בהיקף מוגבר של 5 יח"ל שווה למספר הנערים ועומד על 47%.
סטודנטיות להנדסה מציגות בכנס פרויקטי הגמר, יוני 2016 צילום: דני מכליס
אלו לא היכולות, זו התודעה
חיזוק לכך ניתן למצוא גם בדבריו של פרופ' הוגו גוטרמן, חבר סגל בכיר במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שמספר על המצב בכיתות אותן הוא מלמד: "בהנדסת חשמל יש לנו 11% בנות בלבד, ואני חייב לציין שהנשים הן בעלות יכולות מדהימות. לדעתי הן יותר טובות כסטודנטיות מהגברים".
כשמסתכלים על נתוני הבגרות, הנתון המעניין הוא עם מה בוחרות נערות לשלב את הלימודים המוגברים במתמטיקה. רבות מהן בוחרות ללמוד לימודים מדעיים, אבל לא כאלו הקשורים לתחום ההיי-טק: נמצא אותן בבתי ספר שדה עסוקות בביוטופ שלהן, או עמוק במעבדות הכימיה, אבל כמעט ולא בכיתות הפיסיקה או המחשבים. נערות מהוות רק 37% מכלל התיכוניסטים שלומדים 5 יחידות לימוד בפיסיקה ו-31% ממי שבוחר ללמוד מדעי המחשב לבגרות.
הנטייה הזו ממשיכה גם באוניברסיטאות כשבודקים את שיעור הסטודנטיות במחלקות ההנדסה ובמחלקות מדעי הטבע השונות. רוצים למצוא בנות שלומדות הנדסה? קלי קלות. באוניברסיטת בן-גוריון למשל ניתן לחזות בכך במחלקה להנדסה כימית (54% נשים), הנדסה ביורפואית (65%) והנדסה ביוטכנולוגיה (66%); בפקולטה למדעי הטבע באב"ג המין הנשי שולט ללא עוררין במחלקה למדעי החיים (65%) ובמחלקה לכימיה (62%).
החלוקה הזו זועקת במיוחד כשמסתכלים על מחלקות אחרות באותן פקולטות בהן רואים נתונים הפוכים מבחינת החלוקה המגדרית. רק 20% מהסטודנטים שבחרו ללמוד הנדסת תוכנה ו-13% מהסטודנטים שבחרו ללמוד הנדסת מכונות הן נשים. ואילו במדעי הטבע נמצא נוכחות נשית דלילה במיוחד במחלקות לפיסיקה (20%) ובמחלקה למתמטיקה (34%).
צילום: דני מכליס
כל מה שצריך זו רק דחיפה קטנה
כשמנסים לברר לעומק בקרב סטודנטיות שכן בחרו ללמוד במחלקות הנחשבות גבריות, ברור כי לפחות
אצל חלקן הבחירה נעשתה לאחר התלבטות לא מועטה. כך מספרת אלמוג שיש, סטודנטית שנה ג' במחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "לפני שהחלטתי מה ללמוד ממש התלבטתי כי ידעתי שאני גם ריאלית וגם הומנית. שיניתי כל יום את דעתי. בסופו של דבר מה שהיטה את הכף היה ההבנה כי אני מחפשת משהו מאתגר, שיבטיח לי הכנסה טובה."
ההבנה כי מועמדות איכותיות, בעלות נתונים מתאימים, זקוקות לעידוד לבחור בתחומים הנתפסים כגבריים הביאה את האוניברסיטה ליזום בשנה שעברה פרס כניסה מיוחד למועמדות שיבחרו להירשם למחלקות בפקולטה להנדסה ובפקולטה למדעי הטבע בהן יש ייצוג נשי נמוך במיוחד. היוזמה הוכתרה כהצלחה כאשר 40 נשים נרשמו ללימודים באותן מחלקות, כפול לעומת מספר הנרשמות בשנה הקודמת.
לאור ההצלחה הזו, נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, שבעצמה אחראית לניפוץ לא מעט תקרות זכוכית בהיותה האישה הראשונה לעמוד כנשיאת אוניברסיטה בישראל, החליטה כי האוניברסיטה תציע את הפרס גם השנה ובהיקף גדול יותר.
הפרס, בסך 2,500 ₪, יינתן למועמדות שיירשמו למחלקות לפיסיקה, למתמטיקה, להנדסת תוכנה, להנדסת חשמל ומחשבים, להנדסת מכונות, להנדסת חומרים, להנדסת מערכות תקשורת ולהנדסת בניין, ויממשו את קבלתן לאחת המחלקות הנ"ל.
"אחת הסיבות למיעוט הזוהר של סטודנטיות במחלקות למדעי הטבע המדויקים ומחלקות ההנדסה היא מספרן הנמוך בקרב המועמדות ללימודים באוניברסיטה, בה בשעה שיכולותיהן הקוגניטיביות והאישיות של נשים אינן נופלות כהוא זה מאלו של גברים" מסבירה פרופ' כרמי, נשים נוטות לבחור פחות בלימודי מדעים והנדסה לעתים בשל האופי "הגברי" כביכול המיוחס להם ולעתים מתוך תחושת מסוגלות אישית נמוכה יותר במקצועות הללו.".
ידע זה כוח: לבדוק, לשאול, לברר
החשש מגבריות המקצוע היא בהחלט גורם המסביר את הרתיעה של נשים לבחור בחלק מהתחומים.
"אני עד היום מפחדת שהתחום גברי", מספרת שיש, אבל מוסיפה שההתנסות האישית לימדה אותה ש"יש יתרונות להיות אישה בין הרבה גברים. הגישה של הסטודנטיות בלימודים שונה לעומת הסטודנטים: בפתרונות הנדסיים נשים חושבות טיפה אחרת מהגברים".
פרופ' נורית אשכנזי, חברת סגל במחלקה להנדסת חומרים, המכהנת גם כיועצת הדיקן בפקולטה להנדסה לקידום נשים, חושבת כי מיעוט המועמדות שבוחרות בלימודי ההנדסה והמדעים המדויקים נובע מחוסר הבנה של מה בפועל עושים העובדים בתחומים אלו ומה הם היכולות הנדרשות כדי להצליח בהם: כל האפשרויות פתוחות בפנינו (הנשים), ובידנו ההחלטה איך אנחנו רוצות לממש אותן וכיצד".
זוהי גם ההמלצה של שיש למועמדות שמתלבטות באיזה תחום לימודים לבחור - "כדאי לקרוא הרבה על הנושא. אם יש אפשרות, דרך ההורים או מכרים, טוב להיפגש עם מישהי שכבר לומדת את התחום ולשמוע ממקור ראשון ממי שבפנים איך זה מרגיש. השיחות עם כאלו שעברו את אותו המסלול לפני נתנו לי הרבה מוטיבציה וראיתי שנשים כן יכולות להגיע לעמדות מפתח ולהיות ממש טובות במה שהן עושות, ליהנות מזה ולהתפרנס מזה".
פרופ' כרמי מסכמת: "אנו מבקשים לחזק נשים צעירות מוכשרות ולתמוך בבחירתן במקצועות מדע וטכנולוגיה כי אין לנו ספק שלא רק מובטחת להן הצלחה בלימודים ובהמשך בכל קריירה שיבחרו, אלא שהן גם יביאו לאותם תחומים איכויות מיוחדות שיובילו להישגים מרשימים בעתיד".