בשבועות האחרונים הופסק ייצור ושיווק הג'יפ הקשוח של מיצובישי – הפאג'רו. לפני כעשרים שנה הבינו יצרני הרכב שרוב לקוחות רכבי השטח מעוניינים יותר בעיצוב "קשוח" ותנוחת ישיבה גבוהה ופחות בעבירות גבוהה בשטח ועברו לייצר רכבי שטח "רכים", בשנים הראשונות רכבים אלו צוידו בהנעה כפולה ובמשך השנים הלכה ההנעה הקדמית ותפסה נתח שוק ניכר בין רכבי השטח הרכים.
מיצובישי אאוטלנדר הוא אחד מרכבי השטח הרכים הנפוצים בארץ, בדור השני קיבל האאוטלנדר גרסת 7 מושבים לקראת סוף חייו והדור השלישי הגיע ב- 2013 עם גרסת 7 מושבים במחיר תחרותי שהפכה אותו לפופולארי מאוד.
האאוטלנדר וותיק מאוד ועבר לאחרונה מתיחת פנים שניה (הקודמת היתה בסוף 2015) וכוללת שיפור באיכות תא הנוסעים ואבזור הבטיחות.
האאוטלנדר משווק כיום בארבע רמות אבזור עם יחידת הנעה אחת (עם אפשרות להנעת 4x4) עם 5 ו-7 מושבים
למבחן הגיע האאוטלנדר ברמת האבזור השלישית (מתוך 4) – Premium שמחירה 187,900 ₪.
האאוטלנדר משווק גם בגרסת PHEV – היברידית פלאג-אין, אך היא ראויה למבחן נפרד.
דור ראשון, דור שני ודור שלישי לפני ואחרי מתיחת הפניםצילום: מוטי שטרן
עיצוב חיצוני
עיצוב שני הדורות הראשונים של האאוטלנדר הזכיר יותר מכונית סטיישן מגודלת. כשהושק הדור השלישי זכה העיצוב לביקורות על העיצוב המשעמם והשבלוני ובמתיחת הפנים הראשונה (בסוף 2015, זוכרים?) הפך הברווזון המכוער לברבור מעוצב. הפנסים האחוריים נופחו, שפע כרום נוסף לגריל הקדמי וגולש לכיוון הפגוש הקדמי, מעטר את דלתות הצד ומקומו לא נפקד גם בין הפנסים האחוריים, אין ספק שמתיחת הפנים הוסיפה נוכחות לאאוטלנדר וסופסוף הפכה אותו מסטיישן מגודלת לרכב שטח בולט.
למרות הצבע האפור המטאלי של רכב המבחן ובזכות חישוקי ה-18 אינץ' רכב המבחן נאה מאוד ומשדר נוכחות ועוצמה.
המיניוואן התחפש לרכב שטח מעוצבצילום: מוטי שטרן
תא נוסעים ואבזור
במסגרת מתיחת הפנים שודרגה איכות תא הנוסעים, איכות החומרים שודרגה וכך גם פרטי אבזור שונים. אחד המייצגים לשיפור הוא סופסוף תפעול חשמלי בלחיצה אחת לכל ארבעת החלונות...
לפני כ-30 שנה לוותה הכניסה של מיצובישי עם הסיסמא "מיצובישי ויש בה הכל", היא עדיין רלוונטית גם באאוטלנדר. כבר ברמת Instence (157,900 ₪ ל-5 מושבים ו- 169,900 ₪ ל-7 מושבים) אבזור הבטיחות כולל: בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת סטייה מנתיב, החלפת אוטמטית של אורות דרך / גבוהים, 7 כריות אוויר ובלימה אוטונומית בחירום. אבזור הנוחות כולל בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold המאפשרת להוריד את הרגל בעצירה ברמזור, מערכת המולטימדיה המצויינת של כלמוביל – Connected Car אשר כיאה לרכב שטח כוללת את אפליקציית "עמוד ענן" לניווט מחוץ לכביש, קיפול חשמלי למראות, בקרת אקלים מפוצלת אשר במסגרת מתיחת הפנים כוללת גם פתחי מיזוג אחוריים, חיישני גשם ותאורה וחישוקים קלים. ברמת האבזור הבאה Instyle (174,900 ₪) נוספים Sun Roof וכניסה והנעה ללא מפתח. רמות האבזור הבאות Premium (187,900 ₪) ו- Elite (199,900 ₪) זהות חוץ מהנעה קדמית ב- Premium ו- 4x4 ב- Elite. ברמות אבזור אלה מתווספים למפרט הבטיחות זיהוי רכב בשטח מת במראות, התראה על תנועה חוצה מאחור ומערכת למניעה האצה פתאומית לא רצונית, לאבזור הנוחות מתווספים פתיחה חשמלת לדלת תא המטען, ריפוד עור למושבים וחישוקים קלים גדולים יותר.
סימני הגיל כבר ניכרים בעיקר בלוח המחוונים ובקונסולה המרכזית, אך האבזור העשיר של רכב המבחן במיוחד עם ריפודי העור הבהירים ושדרוג האיכות במתיחת הפנים מפצים על כך ויוצרים תא נוסעים נעים.
אסור לשכוח שמדובר במיניוואן המחופש לרכב שטח... המרווח בשורת המושבים הראשונה מצוין, יש שפע מקום לכל הכיוונים. המושב האמצעי מפוצל ביחס 40:60 (ולא לכל מושב) והוא נע על מסילה על מנת "לשחק" במרווח של מושבי השורה השנייה והשלישית. כשהשורה השנייה מוסטת אחורה, שני נוסעים יושבים בנוחות, אך לשלושה מבוגרים יהיה צפוף. השורה השלישית מתאימה בעיקר לילדים (כמו כל הרכבים בקטגוריה). הדלתות האחוריות נפתחות לזווית צרה יחסית, אך בשל גודלן לא קשה להיכנס גם לשורה השלישית. תא המטען סמלי (128 ליטר) כשכל 7 המושבים בשימוש וגדול מאוד כאשר מושבי השורה השלישית מקופלים (502 ליטר).
אבזור בטיחות ונוחות עשיר, תא נוסעים איכותי ושימושיצילום: מוטי שטרן
יוצאים לדרך
יחידת ההנעה של האאוטלנדר משותפת ל- ASX וכוללת מנוע 2 ליטר בעל הספק של 150 כ"ס ו- 19.9 קג"מ המושגים ב-4,200 סל"ד ותיבת הילוכים רציפה. זו יחידת הנעה יפנית מסורתית אשר במפתיע מרגישה יותר חזקה באאוטלנדר לעומת ה- ASX. במישור גם כאשר הרכב מלא ועמוס אין תלונות לגבי הביצועים. בעליות מורגש חסרונו של מנוע טורבו (אולי כדאי להביא את המנוע של ה- Eclipse Cross?). מתלי האאוטלנדר רכים ובזכותם נוחות הנסיעה טובה בעיר ובכביש המהיר, אך רכות המתלים גורמים לאאוטלנדר להיות פחות יציב ולרכינת מרכב בכביש מפותל.
צריכת הדלק סבירה יחסית לגודל הרכב ועמדה על 10 ק"מ לליטר.
יחידת הנעה יפנית מסורתית ונוחות נסיעה טוב בעיר ובכביש המהירצילום: מוטי שטרן
סיכום
קל מאוד להבין מדוע זוכה האאוטלנדר לפופולאריות כה רבה. העיצוב נאה, האבזור העשיר, השימושיות הגבוהה וטווח המחירים הרחב ביחד עם המוצא היפני שלו ויחידת ההנעה הוותיקה שלו תורמים למוניטין האמינות הגבוה ומבטיחים שקט נפשי.
המתחרים העיקריים שלו הם סיטרואן C4 גראנד פיקאסו, סקודה קודיאק ופג'ו 5008, הם אומנם מרווחים קצת יותר ומציעים יחידות הנעה חזקות ומודרניות יותר, אך למיצובישי מוניטין אמינות טוב יותר והוא זול יותר מהם.
המתחרה הקרוב ביותר לאאוטלנדר הוא ניסאן X-Trail עם מנוע דיזל וממוצא יפני, אך הוא יקר מהאאוטלנדר ולא כולל בקרת שיוט אדפטיבית.
האאוטלנדר הוא ממשיכם של המיניוואנים הפופולאריים של מיצובישי, הגראנדיס והספייסוואגון וכמוהם יהיה חלק לבתי נפרד מהנוף של הציבור הדתי.