פעילות גופנית המתבצעת על בסיס קבוע חשובה ותורמת רבות לשיפור התפקוד הגופני והבריאותי שלנו, לחיזוק השרירים והעצמות, להפחתת גורמי סיכון למחלות, לשיפור במצב הרוח ועוד. בתקופות שונות בחיים אנו מתאמנים יותר, בתקופות אחרות פחות, אבל כל עוד הפעילות הגופנית היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים – אין סיבה לדאגה.
אך מה קורה כאשר מפסיקים להתאמן באופן קבוע? למשל, בתקופת החגים או כשיוצאים לחופשה ארוכה. גלית פרי, סמנכ"לית ההדרכה ברשת סטודיו סי, מסבירה מה קורה לגוף כשאנו מפסיקים להתאמן ומדוע כדאי להימנע ממצב זה.
לצערנו, בלתי אפשרי לצבור כושר גופני כפי שצוברים כסף בבנק. גם כשהגוף ברמת כושר גבוהה במיוחד, לא ניתן לשמר את היכולת הגופנית ללא גירוי מערכות הגוף השונות על בסיס קבוע.
משפט ידוע באימונים הוא כי "אם אתם לא משתמשים בזה, אתם מאבדים את זה". ברגע שמפסיקים להתאמן על בסיס קבוע בגלל חופשה או פציעה למשל, חלים שינויים אנטומיים, פיזיולוגיים וביצועיים אצל כל ספורטאי.
גם אצל ספורטאים ברמה גבוהה תחול ירידה הדרגתית ביכולת הגופנית ללא אימונים קבועים המתבצעים על בסיס שוטף. על כן חשוב להקפיד ולעסוק בפעילות גופנית במהלך כל החיים, ללא הפסקות ממושכות, וזאת כדי להבטיח שלא תחול ירידה ביכולת הגופנית שהשגנו.
כל מערכת גופנית מגיבה באופן שונה לעומס המופעל עליה. כשמפסיקים להתאמן באופן קבוע, חלה נסיגה בשיפור שהושג כך שתוך כמה ימים עד שבועות חלה ירידה הדרגתית בכושר הגופני של המתאמן. חשוב לציין כי ככל שיעבור זמן רב יותר עד לחידוש הפעילות הגופנית, כך תצטרכו להשלים פער גדול יותר ביחס למצב שבו הייתם לפני הפסקת האימונים.
צילום: pixabay
להלן כמה דוגמאות:
כושר אירובי: אפשר להשיג ולשפר בקלות יחסית. תוך כמה שבועות של אימון קבוע מסוגל כל אדם במצב בריאותי תקין לבצע 30 דקות של פעילות אירובית. מנגד, הפסקה של כמה ימים בין אימון לאימון תוביל לנסיגה ביכולת הגופנית שהושגה.
אימוני כוח המבוצעים על בסיס קבוע: לאחר כמה ימים של הפסקת האימונים, הירידה ביכולת הגופנית היא מזערית. אך לאחר כמה שבועות צפויה להיות ירידה משמעותית יותר ביכולת שהושגה.
ירידה ביכולת עם העלייה בגיל: מעבר לירידה בתפקוד הגופני בשל הפסקת האימונים, עם העלייה בגיל חלה ירידה הדרגתית במצב הגופני בכלל, ובקרב האוכלוסייה שלא עוסקת בפעילות גופנית בפרט. הירידה ביכולת הגופנית משמעותית במיוחד לאחר גיל 40, ומכאן ניתן לומר שהפסקת הפעילות הגופנית בגילים מבוגרים שונה לגמרי מהפסקת הפעילות הגופנית בגילים צעירים. החל מגיל 30 עד 40 מתרחשת ירידה בחוזק השרירים ובמסת העצם וחלה עלייה באחוז השומן. כמו כן, חלה ירידה בתנועתיות ובגמישות המפרקים, כמו גם ירידה בסיבולת לב ריאה. הירידה ביכולות פיזיולוגיות אלו מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב, כלי דם וסוכרת.
חשוב לא פחות - הפן הנפשי: ידוע שפעילות גופנית קבועה משחררת בגוף הורמונים הנקראים אנדורפינים ואלה משרים תחושה טובה על הגוף והנפש, מפחיתים כאבי גוף כלליים, דוחים עייפות ומקלים על התנועה. מכאן שלפעילות גופנית קבועה יש גם אפקט פסיכולוגי ופיזי. מתאמנים רבים שנאלצו להפסיק פעילות קבועה דיווחו על ירידה במצב הרוח.
בסיכומו של דבר, כדי להתמיד בפעילות גופנית יש להתאים אותה ליכולות הגופניות שלכם, לבצע אותה באופן מבוקר ומקצועי ולבחור בפעילות מהנה ומגוונת שתשתלב בסדר היום ותניב תוצאות בהתאם למטרות שהוגדרו. חשוב ומומלץ לבצע את הפעילות הגופנית באופן קבוע ושוטף ולהימנע עד כמה שניתן מהפסקות. זאת כדי לשמר את הביצועים שהצלחנו להשיג לאורך זמן רב ככל שניתן. ברגע שתצליחו להפנים את חשיבותה של הפעילות הגופנית ולהפכה לחלק בלתי נפרד מאורח חייכם, כך יהיה לכם קל יותר להתמיד בביצועה ואף ליהנות ממנה.
הכותבת: גלית פרי - סמנכ"לית ההדרכה ברשת סטודיו סי.