בחודש אפריל האחרון חברת הכנסת טלי גוטליב ביצעה לראשונה על דוכן הכנסת את הקאבר הבלתי נשכח שהפך ללהיט בטיקטוק: "אחמד טיבי התבכיין, רצה לשלוט בכנסת, התרגל להיות היו"ר, אך גוטליב מתנגדת, לה לה לה לא יקרה". מאז, אולי בגלל ההצלחה המסחררת, נאומיה של גוטליב הפכו מדי מליאה לאירוע של ממש: על מי תצרח הפעם? איזו אמירה שלה תהפוך לכותרת? מה יהיה השיר הבא שהילדים שלכם יזמזמו? בדרך כלל, היא לא מאכזבת.
טלי גוטליב מסתובבת בכנסת יחפה - זה המסר שהיא מעבירה
ריבים וצרחות, כמו גם נאומים מוחצנים, הם לא דבר חדש על דוכן הכנסת ואינם מיוחסים רק לגוטליב, אך אין ספק שחברת הכנסת מהליכוד לקחה את האתגר צעד אחד קדימה - ויעיד על כך גם סגנון הלבוש שהשתנה. אם בעבר גוטליב הייתה מחברות הכנסת המהודרות ששוטטו ברחבי המשכן על נעלי עקב מגונדרות, הרי שהיום חברת הכנסת לא מהססת להסתובב יחפה במליאה כאילו הייתה חצר ביתה הפרטי.
אלו לא רק נעליים. העובדה שגוטליב מרשה לעצמה לחלוץ את אלו מעידה על היחס שלה כלפי המשכן, ולא פחות מכך כלפי התפקיד. לבוש ונראות חיצונית של בן אדם היו מאז ומתמיד דרך נוספת לבטא עמדות, מחשבות ורעיונות, וכך גם מבטאות רגליה היחפות של טלי גוטליב. היא לא רואה בכנסת מקום מכובד שדורש חליפה ואיפוק, כי אם שוק חופשי שאפשר להסתובב בו בנוחות ולצעוק יחד עם הרוכלים.
קוד הלבוש בכנסת, על פי אתר הכנסת: יש להגיע למשכן הכנסת בלבוש הולם ומכובד. אין להגיע בלבוש אשר אינו מכבד את משכן הכנסת, ובכלל זה גופיות, חולצות בטן, מכנסיים קצרים, חצאיות ושמלות קצרות, אימוניות (טרנינגים), כפכפים וכיו"ב. כמו כן, אין להגיע בלבוש עם כיתוב פוליטי.
נזכיר כי בשנת 2007 עלתה בדיון בכנסת הסוגיה האם לאפשר לחברי כנסת להגיע עם סנדלים למשכן. חבר הכנסת אורי אריאל אמר אז: "אני הולך עם סנדלים גם לבית הכנסת, שזה מקום לא פחות חשוב ממשכן הכנסת. אני בעד לבוא בלבוש הולם לכנסת, השאלה היא מה זה לבוש הולם? לדעתי סנדלים זה בסדר. זה לא דבר יוצא דופן במדינת ישראל, ולכן אני חושב שיש לאשר זאת בקוד האתי". כמעט שני עשורים אחרי, נראה שגוטליב לקחה את זה צעד אחד קדימה.