סגור

צניעות: המצווה שניתנה דווקא לנשים

בנות רבות התחילו היום את שנת הלימודים באולפנות ובבתי הספר, במוסדות בהם דרישות הצניעות קפדניות ומחייבות, האם הן מבינות את המשמעות של הצניעות? האם היא פנימית להן והן יקיימו אותה בשמחה? אביה ביטון בטור אישי על היופי בצניעות

אביה ביטון
א באלול התשעט
,
01 בספטמבר, 2019 16:49

צילום: shutterstock

יש שיח כזה על צניעות, אפשר להגיד שזו אחת המצוות המדוברות ביותר בקרב העולם הנשי, לאורך חיים שלמים, מגיל הנעורים והלאה. זה מתחיל אי שם בשנים המוקדמות של האולפנא, כשהמראה החיצוני הופך לרלוונטי ותופס מקום של חשיבות, ופתאום החצאית הארוכה ושרוולי השלושת רבעי שהגעת איתם מהיסודי כבר לא מוצאים חן בעינייך, נוסיף לזה את הדעתנות של גיל ההתבגרות והנה קיבלנו נערה מבולבלת ומורדת שלא מבינה ולו לרגע למה היא צריכה ללבוש חצאית מתחת לברך וחולצה ארוכה, סיפור חיי.                                           
גם אני מרדתי, שאלתי אלף שאלות, כעסתי, התווכחתי ומה לא, לא הבנתי למה שמישהו יחליט לי מה ללבוש ומה ההבדל בין סנטימטר אחד למעלה או למטה, ומה זה אומר עליי? זה המשיך ללכת איתי, שנים ארוכות שהייתי בטוחה שאני יכולה להיות הכי דתייה בעולם גם עם חצאית מיני קצרצרה ושרוולים קצרים עוד יותר, עד שהתבגרתי, גם בגיל וגם מבחינה פנימית, החלטתי שאני רוצה לעבוד את השם באמת, והקב"ה שלח אליי קולות רבים שקראו לי לחפש את עצמי ולהבין מי אני ומה אני רוצה להיות בחיים.

צילום: shutterstock

הבנתי שזה נחמד ואפילו מאוד לשחק על שני עולמות אבל אני לא רוצה חיים שכאלה, ואפילו ידעתי עמוק עמוק בפנים שזו לא האמת, זאת אומרת רציתי לחשוב שיש אמת שכזו אבל ידעתי אי שם בנקודה הכי נקייה בלב שלי שאלה סיפורים שאני מספרת לעצמי. רציתי בית של תורה, חלמתי על איש ירא שמיים, שיאהב את התורה ואת הקב"ה יותר מהכל, רציתי פנים שקשור לחוץ וגוף שקשור לנפש, רציתי צניעות אמיתית, כזו שמספרת על עומק פנימי, שמקשרת אותי להשם יתברך באמת.
לא בגלל מה שיגידו אחרים או אם יסתכלו עליי בצורה כזו או אחרת, להיפך, וגבוה מכך, כי אני עומדת מול השם יתברך, ואני 'הקטנה' אבל הגדולה כל כך שהיא הפנים שלו בעולם, ואני רוצה להצניע לכת עם השם אלוקיי.

אנחנו דור דעתן שכזה, מאבדים בדרך פשטות נצרכת כל כך על עולם המצוות, כזו שחייבת ללכת עם עבודת השם, לדעת לשים לרגע בצד את כל התהיות, ההתלבטויות והמחשבות ולהגיד לעצמי "קשה לי, אבל אף אחד לא הבטיח שיהיה לי קל, בחרתי בדרך השם, ונעשה ונשמע". להגיע לקב"ה ולמצוותיו עם ענווה אמיתית, להצליח להשתיק את הגאווה שלי לכמה רגעים, את קולות המתחברת לא מתחברת, באלי לא באלי, ולבחור לקיים, כי צריך, כי חכמים וגדולים ממני דרשו בכך, אלו שהקב"ה בחר בהם להעביר עד אלינו מצוות רבות שאנו נדרשים בהן. זה הולך איתי ועוזר לי לדייק את עצמי יותר ויותר, עוזר לי לשמור על שפיות ומשחרר אותי מהשעבוד לעצמי, שעבוד לדעותיי ושעבוד לקולות שנכנסים בי.
אני מכירה את זה מקרוב, מתקשה לראות שחולשות הופכות לאידיאלים, שאנחנו פעם אחרי פעם מתרצים לעצמנו שזה לגמרי בסדר לחיות שנים על גביי שנים עם צניעות מתפשרת, עם הסכמה וקבלה כבר למצב נתון, בלי שאיפה או רצון להתקדמות, כמו הקול המוכר הזה של "מה לעשות ככה נולדתי, כועסת, וטוב לי עם זה" בלי שום כמיהה לבחירה בטוב או שאיפה להתקדם, התפשרות על מצב נתון שמספר לנו פעם אחרי פעם שאנחנו בסדר גם ככה.

צילום: shutterstock

בקיץ מרגישים את זה יותר, פתאום הצניעות הופכת לקשה בהרבה, מסירות נפש אמיתית, בחירה יומיומית. לפני שבועיים לערך כשלקחתי חלק במחנה קיץ לנוער דתי פגש אותי שם נער אחד, שבתמימות אמיתית שאל אותי "לא חם לך ככה עם כל הצניעות הזו"? אז קודם כל חייכתי, ואמרתי לו שנכון, חם לי מאוד, אבל צריך להתלבש צנוע. ככה, בפשטות. צניעות זו בחירה, בחירה של יום ויום, החלטה שאני מקבלת על עצמי עול מלכות שמיים גם בדברים שקשים לי, ואולי שם במיוחד יותר מבכל מצווה אחרת, במקום בו אני שואלת את עצמי 'מה השם רוצה ממני'?
אנחנו בדור שכזה, דור שרוצה להתחבר ולהרגיש, לעשות רק מה שטוב לנו. אני חושבת שזה מדהים להיות מחוברים, לאהוב ולהרגיש חיבור למה שאנחנו עושים, אבל, וזה ה'אבל' הגדול, קיום המצוות לא צריך להתחיל משם, זה יכול לבוא אחר כך, למצוא בתוך הקיום של המצווה את החיבור שלי אליה, אני מרגישה את זה במיוחד במצוות הצניעות, מבינה שזה קודם כל לקיים ועם הזמן ללמוד לאהוב את זה באמת, לייפות ולייקר אותה, לגרום לה להיות הדבר שאני הכי אוהב בעולם, עם הזמן אני מבינה למה המצווה הגדולה והחשובה הזו ניתנה דווקא לנו הנשים, הקב"ה מבקש מאיתנו להראות לו את אהבתנו הרבה אליו דווקא בדברים שהכי חשובים ויקרים לנו בעולם, גופנו, יופיינו ושערותינו. ואין לנו יפה מן הצניעות בעולם, כמה אהובה ויקרה היא המצווה הזו, כמה קדושה, טהרה ונקיות היא מביאה איתה, מיוחדת ואצילית כל כך.

 

הכותבת היא סטייליסטית, עורכת מגזין התורה והאופנה סוליקא, מחנכת ויוצרת. 

01.09.2019

1. גם גברים מחוייבים בצניעות (נעם)

רק שנשים לא מאבדות את הראש כמו גברים על כל אישה לא צנועה שעוברת לידם

דווח על תגובה לא ראויה
01.09.2019

2. צניעות נלמדת מהקב"ה שהוא הכי צנוע (יגאל)

אי אפשר לראות את ה' והוא מתגלה רק כשיורד ענן, בחלום לילה מסתתר במציאות וכו'. כך שההסתרה היא בעצם האפשרות לגילוי האמיתי של צלם האלוקים שבאדם.

דווח על תגובה לא ראויה
01.09.2019

3. שאני מגיע לבני ברק אני רואה שרוב הנשים צנועות, ללא מחשוף, עם גרביים בחום ,כמובן שיש לא הכי צנועות (החרדיות רובן צנועות)

דווח על תגובה לא ראויה
01.09.2019

4. הייאה היי שבוע טוב לבבא (אני)

נורא אוהבת את עפרה חזה ואיך שהיא מיתלבשת. הכי יפה בעיני. אני המון בעד זכויות נשים בעד נשים לוחמות אבל נורא רע לי מהפורנוגרפיה המוחצנת הגלויה. אפשר אפילו להיות אישה רמטכלית אבל להיתלבש יפה בכבוד וגם גבר. פה בארץ ההקצנה שולטת משני הכיוונים. למשל דבורה הנביאה איך היא ניראתה. אני חושבת היא שמה כיסוי מעודן על הראש כמו הדרוזים למשל. נוסעת בזמן זו היא בעיני המודל העתידני הפנטסטי לנשים אפילו לגויות. היא נוסעת בזמן וזהו כל הסיפור מה יש לדבר. מנהיגה שופטת נביאה לוחמת חיילת. המימסד הרבני יכול לגמד אותה כמה שרוצה לא יעזור. היא תיפארת יפהפייה לכל הנשים. וגם לגברים. היא והנביא משה המדריך הרוחני שלה. שאלתי פעם איך אז שלא היו זכויות לנשים למעשה באף מקום בעולם קיבלו מנהיגות אישה. בגלל הנבואה בגלל משה. הם זכרו אותו. היום מלן זכויות נשים. הבעייה בפרדיגמה הנוכחית היא לא תנכית. התנכיות זה הנבואה לראות בראי הנבואה. שבוע טוב.

דווח על תגובה לא ראויה
02.09.2019

5. להגיד לך בכנות? (דתיה כנה)

בתור אחת שהולכת עם חצאית, שרוולים ומטפחת זה פשוט לא פייר ומאוד מדכא בעיני את מעמד האישה. תגידי מה שתגידי בעולם מתוקן אישה היתה יכולה להיות צנועה בלי כל השכבות האלה. אני ככה כי ככה צריך אבל בפנים חיה בין עולמות ומסתבר שאני ממש לא האישה היחידה בקהילה שמרגישה כך. גברים היו צריכים להשתלט על עצמם ולא לגרום לאישה לסבול בגלל זה.

דווח על תגובה לא ראויה
02.09.2019

6. רק פרוצות הולכות לא בצניעות (מרגלית)

דווח על תגובה לא ראויה
02.09.2019

7. צודקת! אבל כנאה אין חיה כזו האדם בנוי להמשך (קיום העולם) (ל (דתיה כנה))

דווח על תגובה לא ראויה
02.09.2019

8. צניעות (מורן)

הצניעות הכי חשובה שגבר לא ינהל ולא ילמד באולפנה ואפילו אם הוא רב
יש מספיק נשים גדולות הראויות לתפקיד.

דווח על תגובה לא ראויה
02.09.2019

9. צניעות זה גילוי היופי הפנימי. אני לא מבינה נשים שסובלות מלא להראות זולות (שני)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה נתניהו, הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

נתניהו: "אין עניין בהסלמה. מי שיפגע בנו - נפגע בו"

קרא עוד