לראשונה, הממונה על השכר מפרסם דו"ח נפרד המפרט את נתוני הוצאות השכר של מערכת הבריאות הציבורית לשנת 2020. כמו כן, לאור האורגניות של מערכת הבריאות הציבורית, מוצגים לראשונה נתונים מאוחדים עבור בתי החולים הממשלתיים, העירוניים ובתי החולים של שירותי בריאות כללית, וכן נתונים המבחינים בין בתי חולים כלליים, פסיכיאטריים וגריאטריים.
מספר העובדים במערכת בשנת 2020 עמד על 111,026 והשכר הממוצע למשרה עמד על 20,642 שקלים. בדו"ח ישנה הרחבה על פערי השכר בין רופאים מומחים למתמחים, ניתוח פערי השכר בין רופאים בפריפריה למרכז, והסברים בנוגע להסכמים הקיבוציים לשינוי מתכונת הפעילות של בתי החולים בתקופת הקורונה. הסכמים אלו סייעו בהבטחת הרציפות התפקודית של בתי החולים, ותמכו בהגדלת היקפי הפעילות במהלך תקופת הקורונה.
20,642 - השכר הממוצע למשרה צילום: דו"ח הממונה על השכר
הוצאות השכר הישירות של קופות החולים בגין מערך הבריאות בקהילה עמדו בשנת 2020 על כ-10 מיליארד שקלים. בגין התקשרות עם רופאים עצמאים שילמו קופות החולים עוד כחמש מיליארד שקלים וחצי. הוצאות השכר הישירות במערך בתי החולים הציבוריים עמדו על כ-19.5 מיליארד שקל בעוד שהוצאות השכר בתאגידי הבריאות הגיעו לכ-2.5 מיליארד שקלים.
60% מהעובדים בבתי החולים משתכרים מעל ל15,000 שקל בחודש. השכר הממוצע למשרה בבתי החולים עומד על 20,513 שקלים, עליה של כ-4% ביחס לשנת 2019. השכר הממוצע למשרה בקופות החולים עומד על 20,561 שקל, בדומה לשכר בשנת 2019. שכרם של הרופאים המומחים הבכירים עלה משנת 2009 ב-77%, כמעט כפול ביחס לעלייה בשכר המתמחים.
כוח האדם בבתי החולים ובקופות החולים גדל בשנים האחרונות בקצב מהיר בהרבה מקצב גידול האוכלוסייה, זאת לטובת שיפור והרחבת שירותי הבריאות לציבור. הגידול הניכר ביותר בבתי החולים התרחש בדירוג הרופאים, ואילו בקופות החולים הגידול הניכר ביותר התרחש במקצועות הבריאות - דירוגי הפארה רפואיים, רנטגן, מעבדות ורוקחות.
פערים בשכר בין גברים לנשים צילום: דו"ח הממונה על השכר
כמות התורנויות הממוצעת לרופא מתמחה יורדת לאורך השנים בכל הארץ ובכל מקצועות ההתמחות, אך עדיין קיימים פערים בין המרכז לפריפריה ובין תחומי ההתמחות השונים.
שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים ממקביליהם בבתי החולים במרכז – זאת כחלק ממדיניות מכוונת המבקשת לתמרץ רופאים לעבוד בבתי חולים בפריפריה, במטרה לחזק את מערכת הבריאות באזורים אלו.
בבתי החולים מועסקות כ-65% נשים, המשתכרות בממוצע כ-21% פחות למשרה מלאה מהגברים. פערים אלה נובעים בין השאר מפערים בהיקף העבודה הנוספת, מבחירת מקצוע שונה ומייצוג נמוך יחסית של נשים במשרות בכירות.
דו"ח מערכת הבריאות ציבורית היווה עד כה חלק מדו"ח רחב יותר אודות כלל השכר בשירות המדינה ומערכת הביטחון ומדו"ח נוסף אודות השכר בגופים הציבוריים. לאור חשיבות הנושאים השונים החליט הממונה על השכר לפצל את הדו"חות השונים (מערכת החינוך, מערכת הבריאות, מערכת הביטחון והמערכת המינהלית), כך שכל נושא יקבל את המיקוד הראוי.
מספר מיטות האשפוז בתקן בבתי החולים צילום: דו"ח הממונה על השכר
הממונה על השכר, קובי בר נתן: "מפרוץ מגפת הקורונה, מערכת הבריאות הציבורית עומדת בחזית המלחמה במגפה. כמו בעבר, אנו נמשיך לשים דגש גם בשנה הקרובה על צמצום הפערים במערכת הבריאות ועל התאמת מבנה השכר לשוק העבודה המודרני, וזאת כדי להבטיח כי מערכת הבריאות תוכל להמשיך לקלוט עובדים צעירים ומוכשרים ולשמרם במערכת הציבורית. כמו כן, נמשיך לפעול לשיפור הניצול של תשתיות המערכת גם בשעות אחר הצהריים, ולחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בפריפריה, כדי להבטיח מתן שירותי בריאות מיטביים לכלל תושבי ישראל"